שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקצ״ב

<b>תפלת מוסף בקול רם וסדר התקיעות. ובו ד סעיפים:</b><br>מחזיר שליח צבור התפלה ותוקעין על סדר הברכו' למלכיו' תשר"ת פעם אחת ולזכרונו' תש"ת ולשופרו' תר"ת ועכשיו נוהגים לתקוע למלכיו' תשר"ת שלשה פעמים לזכרונו' תש"ת שלשה פעמים ולשופרו' תר"ת שלשה פעמים: הגה וי"א שתוקעים תשר"ת למלכיות פעם אחת וכן לזכרונות וכן לשופרות (טור בשם ר"ת ומנהגים) וכן המנהג במדינות אלו ונהגו לומר כל פעם אחר שתקעו היום הרת עולם וארשת (מהרי"ל) אפי' בשבת שאין תוקעין אומרים היום הרת אבל לא ארשת: (מנהגים)

יחיד אינו מפסיק לתקוע בברכות ואפי' יש לו מי שיתקע לו: הגה אלא תוקעים לו קודם שיתפלל מוסף ואין צריכים לתקוע לו שנית: (כל בו וב"י בשם א"ח):

לא ישיח לא התוקע ולא הציבור בין תקיעות שמיושב לתקיעו' שמעומד (מיהו בענין התקיעות והתפלות אין הפסק) (מרדכי ומהרי"ל) אם סח דברים בטלים א"צ לחזור ולברך (טור) וא"צ לומר שלא ישיחו בין ברכה לתקיעו אם לא בענין התקיעו':

זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכו': הגה ומיהו אינו מעכב ויכול אחר לתקוע אלא שראוי לעשות כך וכבר כתבתי לעיל סי' תקפ"ה: