דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקצ״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 591
שולחן ערוך אורח חיים סימן 591 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 8 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 8 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 121 מילים
נפתחת ב״סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח סעיפים:…״
- סעיף 257 מילים
נפתחת ב״המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין מזכירין…״
חכמים: רבן מוסף.
- סעיף 317 מילים
נפתחת ב״צריך לומר את מוספי יום הזכרון כדי…״
- סעיף 446 מילים
נפתחת ב״אומרים י' פסוקים של מלכיות וי' של…״
- סעיף 517 מילים
נפתחת ב״אין אומרים פסוק במלכיו' ולא בזכרונו' ולא…״
- סעיף 623 מילים
נפתחת ב״יש קוראים תגר על מה שנוהגים להשלים…״
- סעיף 736 מילים
נפתחת ב״ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור כך היא…״
- סעיף 812 מילים
נפתחת ב״לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה…״
לשון המקור
<b>סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח סעיפים:</b><br>יתפללו הצבור בלחש תפלת מוסף ט' ברכות ושליח צבור יתפלל גם כן עמהם בלחש:
המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל: הגה והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה ואין אומרים פסוקי מוסף ראש חודש אלא אומרים מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה וכו' ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם (טור) ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון: (ר"ן סוף ר"ה ורבי' ירוחם וכל בו):
צריך לומר את מוספי יום הזכרון כדי לכלול גם מוסף ר"ח וגם ביום שני יאמר את מוספי:
אומרים י' פסוקים של מלכיות וי' של זכרונות וי' של שופרות בכל ברכה ג' מהם של תורה וג' של כתובים וג' של נביאים וא' של תורה ואם רצה להוסיף על אלו י' רשאי: מיהו אם לא התחיל בשום פסוק רק אמר ובתורתך כתוב לאמר יצא (טור):
אין אומרים פסוק במלכיו' ולא בזכרונו' ולא בשופרו' של פורעניו' של ישראל וא"א פסוק זכרונו' של יחיד:
יש קוראים תגר על מה שנוהגים להשלים פסוקי שופרו' בפסוק וביום שמחתכם שאין מזכיר בו שופר אלא חצוצרו' והרא"ש והר"ן כתבו לקיים המנהג:
ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור כך היא הנוסחא המפורסמת והמדקדקים לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה: הגה ואומרים עלינו ומלוך והש"ץ מוסיף אוחילה ושאר פיוטים כל מקום לפי מנהגו (טור):
לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום: