דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקל״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 531
שולחן ערוך אורח חיים סימן 531 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 8 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש, להקשר בין ההלכה, הארץ והחיים הציבוריים. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
- הקשר בין ההלכה, הארץ והחיים הציבוריים
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 8 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 111 מילים
נפתחת ב״דיני גילוח בחול המועד. ובו ח סעיפים:…״
חכמים: רב יו.
- סעיף 28 מילים
נפתחת ב״אין מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם…״
- סעיף 320 מילים
נפתחת ב״אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא…״
חכמים: רב מועד.
- סעיף 464 מילים
נפתחת ב״ואלו מגלחין במועד מי שיצא מבית השביה…״
חכמים: רב הרגל.
- סעיף 59 מילים
נפתחת ב״אע"פ שהתירו להסתפר לא יסתפר ברשות הרבים…״
- סעיף 614 מילים
נפתחת ב״קטן מותר לגלח במועד אפילו נולד קודם…״
- סעיף 726 מילים
נפתחת ב״אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל…״
חכמים: רב הרגל.
- סעיף 825 מילים
נפתחת ב״כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד:…״
לשון המקור
<b>דיני גילוח בחול המועד. ובו ח סעיפים:</b><br>מצוה לגלח בערב יו"ט:
אין מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם מועד:
אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בערב מועד אינו מגלח במועד והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד:
ואלו מגלחין במועד מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד ומי שיצא מבית האסורים ואפי' היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח וכן המנודה שהתירו לו ברגל וכן מי שנדר שלא לגלח ונשאל על נדרו ברגל וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל:
אע"פ שהתירו להסתפר לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעה:
קטן מותר לגלח במועד אפילו נולד קודם הרגל: (ואפי' בפרהסיא שרי) (כן משמע ממרדכי):
אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד: הגה מי שהמיר דתו וחזר בתשובה ודרכו לגלח מותר לגלח במועד: (תרומת הדשן סי' פ"ז):
כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד: הגה אפי' בפרהסיא ומותר לחוף ולסרוק ראש במועד אע"פ שמשיר שער ואין בזה משום גילוח: (מרדכי ריש מ"ק):