בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקי״ז

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 517

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 517 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1114 מילים

      נפתחת ב״באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן…״

    2. סעיף 237 מילים

      נפתחת ב״ישראל שאמר לעכו"ם מבע"י תקנה לי יונים…״

    3. סעיף 328 מילים

      נפתחת ב״לומר לחבירו מלא לי כלי זה יין…״

    4. סעיף 411 מילים

      נפתחת ב״לא ימוד אדם שעורים ליתן לפני בהמתו…״

    לשון המקור

    <b>באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד סעיפים:</b><br>לומר לחנוני לתת לו ביצים או אגוזים או שאר מיני מאכל ומשתה דינו בי"ט כמו בשבת (כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ג סעיף ד') ואם הוא עכו"ם אסור ליקח ממנו דבר שבמינו במחובר או שבמינו מחוסר צידה אלא א"כ ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום וכן לא יקח ממנו ביצים שמא נולדו היום אבל דבר שאין בו משום מחובר ולא משום צידה ולא משום נולד מותר ליקח ממנו אפי' הובא היום מחוץ לתחום וכן קמח שנטחן היום בעיר שרובה עכו"ם מותר ליקח ממנו דאדעתא דעכו"ם טחני ליה והוא הדין ליקח ממנו פת שאפה בו ביום [וכן אם נאפה בשבת שלפניו] (ב"י):

    ישראל שאמר לעכו"ם מבע"י תקנה לי יונים למחר לא יפה עשה אבל אם עשה כבר מותר לאכול מהם בי"ט והוא שלא יהו מפריחין אבל אם רגיל בכך אסור לאכול מהם דאין זה חשוב דיעבד כיון שרגיל בכך:

    לומר לחבירו מלא לי כלי זה יין דינו בי"ט כמו בשבת: הגה כדאיתא סימן שכ"ג וה"ה דאסור להטיל גורלות בי"ט כמו בשבת כדאיתא לעיל סי' שכ"ב סעיף ו':

    לא ימוד אדם שעורים ליתן לפני בהמתו אלא משער ונותן לה: