בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקי״ד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 514

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 514 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 11 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 11 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1103 מילים

      נפתחת ב״שלא לכבות ביום טוב. ובו יא סעיפים:…״

    2. סעיף 241 מילים

      נפתחת ב״להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה…״

      חכמים: רבה.

    3. סעיף 369 מילים

      נפתחת ב״נר של שעוה שרוצה להדליקו ביו"ט וחס…״

    4. סעיף 434 מילים

      נפתחת ב״נר שכבה ורוצה להדליקו בו ביום מותר…״

    5. סעיף 550 מילים

      נפתחת ב״נר של בטלה דהיינו שאינו צריך לו…״

    6. סעיף 612 מילים

      נפתחת ב״אין נותנין נר על גבי אילן מעי"ט…״

    7. סעיף 723 מילים

      נפתחת ב״אין פותחין נר של חרס דהיינו בעודו…״

    8. סעיף 820 מילים

      נפתחת ב״אין חותכין הפתילה לב' אלא אם כן…״

    9. סעיף 928 מילים

      נפתחת ב״אין גודלין את הפתילה ולא מהבהבין אותה…״

    10. סעיף 1013 מילים

      נפתחת ב״מותר להסיר הפחם שבראש הנר כשהוא דולק…״

    11. סעיף 1111 מילים

      נפתחת ב״המדליק נר של י"ט צריך לברך אקב"ו…״

    לשון המקור

    <b>שלא לכבות ביום טוב. ובו יא סעיפים:</b><br>אסור לכבות דליקה בי"ט ואפי' אם רואה ביתו שנשרף אם אין שם סכנת נפשות ואין מכבין הבקעת אפי' כדי שלא יתעשן הבית או הקדירה או כדי לשמש מטתו: הגה ויש אומרים דוקא אם אפשר להציל הקדירה בלא כבוי אבל אם אי אפשר להציל או לבשל הקדירה בענין אחר רק שיכבה מותר לכבות [הרא"ש ומרדכי ור"ן פ"ב דביצה ורשב"א וטור] וכן נראה לי עיקר וכן בבית אם ישרף הבית לא יהיה לו מקו' לאכול שם ויפסיד סעודתו מותר לכבות אבל אם יש לו בית אחר לאכול שם אסור לכבות משום הפסד ממונו [ב"י בשם אורחת חיים] :

    להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה חשיב כבוי ואסור וכן אסור ליקח פתילה מנר הדולק אפילו ליתנה בנר אחר שהרי כשמוציאה מיד הוא מכבה אותה: הגה ומותר להוסיף פתילות לנר דולק כדי שיבעיר הרבה ויכבה במהרה [ר"ן פ' אין צדין]:

    נר של שעוה שרוצה להדליקו ביו"ט וחס עליו שלא ישרף כולו יכול ליתן סביביו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף בענין שיכבה כשיגיע שם: הגה ויש מתירין לחתוך נר של שעוה באור דהיינו שמדליקים גם למטה כדי לקצרה וכן נוהגין אבל ע"י סכין אסור. [הגהות מיימוני פ"ו והגהות אשירי ומרדכי ותוס' פ"ק דביצה] ומותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט כדי שיכבה אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב: [מהרי"ל]:

    נר שכבה ורוצה להדליקו בו ביום מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוח לידלק: הגה ושיורי שמן ופתילה מותרין אפי' בי"ט אחר שבת או שני ימים טובים של ראש השנה (ב"י בשם רוב הפוסקים):

    נר של בטלה דהיינו שאינו צריך לו אסור להדליקו אבל של בית הכנסת לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו אפי' בי"ט שני אחר מנחה ואין בזה משום מכין לחול שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה ולתקן הפתילות והעששיות בי"ט אחר מנחה אם רוצה להדליקו בו ביום מותר ואם לאו אסור:

    אין נותנין נר על גבי אילן מעי"ט דחיישינן שמא יבא להשתמש באילן:

    אין פותחין נר של חרס דהיינו בעודו רך כמו בצים של יוצר למעך אותו ביד לעשות לו בית קבול מפני שהוא עושה כלי:

    אין חותכין הפתילה לב' אלא אם כן ע"י שנותן שני ראשיה בפי שני נרו' ומדליקה באמצע והוא שיהיה צריך לשתיהן:

    אין גודלין את הפתילה ולא מהבהבין אותה אבל אם אינה קשה כל צרכה יכול למעכה בידו כדי להקשותה ומותר לשרותה בשמן [שאין בו נר דולק] [ב"י בשם הרוקח]:

    מותר להסיר הפחם שבראש הנר כשהוא דולק אבל אינו חותך ראש הפתילה בכלי:

    המדליק נר של י"ט צריך לברך אקב"ו להדליק נר של י"ט: