בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקי״ב

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 512

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 512 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1106 מילים

      נפתחת ב״שלא לבשל לצורך עכו"ם בי"ט. ובו ג…״

      חכמים: רבה.

    2. סעיף 219 מילים

      נפתחת ב״בני החיל שנתנו קמח שלהם לישראל לאפות…״

    3. סעיף 359 מילים

      נפתחת ב״אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים אבל מותר…״

    לשון המקור

    <b>שלא לבשל לצורך עכו"ם בי"ט. ובו ג סעיפים:</b><br>אין מבשלים לצורך עכו"ם ביום טוב לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו: הגה לביתו אבל לשלוח לביתו על ידי עכו"ם שרי (הגהו' מיימוני פ"א בשם א"ז) אבל עבדו ושפחתו וכן שליח שנשתלח לו וכן עכו"ם שבא מאליו מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה ומותר להרבות בשביל עבדו ושפחתו באותה קדירה שמבשל בה לעצמו (מרדכי פ"ב דביצה) אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור (א"ח ותוס') וישראל האופה בתנור של עכו"ם וצריך לתת לו פת אחד לא ייחד לעכו"ם אחד קודם אפייה דאז אופה של עכו"ם אלא יאפה סתם ויתן לו אח"כ א' (כל בו):

    בני החיל שנתנו קמח שלהם לישראל לאפות להם פת אם אינם מקפידים כשישראל נותן ממנו לתינוק מותר לאפות להם:

    אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים אבל מותר לטלטל מזונות וליתן לפניהם: הגה אבל אסור להוציא בשבילו מרשות לרשות (הגהת מיימוני והמגיד פ"א) וכן אסור לגבל המורסן לעופות (מרדכי) כי אם ע"י שינוי (כל בו) ומותר להרבות בשביל הכלבים באותה קדירה שמבשל בה לעצמו אפי' אם יש לו דבר אחר שיוכל ליתן לכלבים אם היה רוצה (ב"י בשם הר"ן והירושלמי):