שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקי״א

<b>הבערה ולהחם מים מותר בי"ט. ובו ד סעיפים:</b><br>מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: הגה י"א דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (ב"י בשם תשובה אשכנזית ונהגו להקל):

מותר להחם בי"ט מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו ואפילו אינו רוחצו בבת אחת: הגה אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו ע"י ישראל בי"ט (מרדכי פ"ג) אבל אסור לחמם לצרכו אפילו על ידי עכו"ם (מהר"א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מותר להרבות בשבילו (כל בו) ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סי' שכ"ו (ב"י) אבל במים שהוחמו מעי"ט מותר לרחוץ כל גופו אפי' כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור: הגה ויש אוסרים בכל ענין וכן נוהגין (טור והרא"ש):

אדם מותר לטבול בי"ט מטומאתו:

אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח בין לגמר הבית או הכלים אבל אם עושה כדי ליתן ריח טוב בפירות למתקן לאכילה מותר אפי' אם מפזרן על גבי גחלת של עץ: הגה ואסור לסחוף כוס מבוסם על הבגדים משום דמוליד בהן ריחא (המגיד פ"א והגהות אשירי ספ"ב דביצה):