דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תק״י
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 510
שולחן ערוך אורח חיים סימן 510 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 11 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 11 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 133 מילים
נפתחת ב״כמה דברים האסורים לעשות ביו"ט ואיזה מהם…״
- סעיף 277 מילים
נפתחת ב״הבורר קטניות בי"ט בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי…״
- סעיף 315 מילים
נפתחת ב״אין מסננים החרדל במסננת שלו ואין ממתקין…״
- סעיף 438 מילים
נפתחת ב״אין תולין המשמרת ביו"ט לסנן בה שמרים…״
- סעיף 528 מילים
נפתחת ב״אין עושין גבינה ביום טוב: (ואין מעמידין…״
- סעיף 610 מילים
נפתחת ב״אין גוזזין את הירק במספרים שדרכן לחתכן…״
- סעיף 720 מילים
נפתחת ב״מתקנים את הקונדס והעכביות: הגה מותר למלוח…״
חכמים: רבה.
- סעיף 867 מילים
נפתחת ב״אע"פ שהותרה הוצאה בי"ט אפילו שלא לצורך…״
- סעיף 911 מילים
נפתחת ב״המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה…״
- סעיף 1062 מילים
נפתחת ב״וכן משאות שדרכן לישא אותן במוט ישא…״
חכמים: רבה.
- סעיף 1113 מילים
נפתחת ב״אין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה…״
חכמים הנזכרים בדף
- רש"י · נוספים
ר' שלמה ירחי בר יצחק מקריווש שבצרפת, נולד כשנסתלקו רב האי גאון ורבינו גרשון מאור 4895 לבריאה והסתלק לבית עולמו בשנת 4830…
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן 510 · סעיף 8 — “אע"פ שהותרה הוצאה בי"ט אפילו שלא לצורך לא ישא…”
לשון המקור
<b>כמה דברים האסורים לעשות ביו"ט ואיזה מהם מותרים ע"י שינוי. ובו יא סעיפים:</b><br>מוללין מלילות ומפרכין קטניות כדרכן בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל ואפי' בקנון ותמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה:
הבורר קטניות בי"ט בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי (אם רוצה לאכלו בו ביום) (המגיד פ"ג) אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל אם היתה הפסולת מרובה על האוכל בורר את האוכל ומניח את הפסולת ואם היה טורח בברירת הפסולת מן האוכל יותר מטורח ברירת האוכל מן הפסולת אע"פ שהאוכל מרובה בורר את האוכל ומניח את הפסולת הגה ולוזים ובטנים שנשברו ועדיין בקליפיהם לא מקרי הקליפה פסולת כיון דאורחייהו בהכי ועדיין מעורבין: (טור)
אין מסננים החרדל במסננת שלו ואין ממתקין אותו בגחלת של עץ אבל בשל מתכת מותר:
אין תולין המשמרת ביו"ט לסנן בה שמרים אבל אם היתה תלויה ועומדת מותר ליתן בה שמרים לסנן ומערים ותולה אותה ליתן בה רימונים ואח"כ נותן בה שמרים: הגה ושאר דיני סינון בי"ט כמו בשבת כדאיתא סי' שי"ט: (ב"י)
אין עושין גבינה ביום טוב: (ואין מעמידין חלב בי"ט) (הגהות מיימוני פ"ג ור"ן ספ"ד דביצה וב"י בשם רוקח) וה"ה דאין עושין חמאה מן החלב ביו"ט (ריב"ש סי' קכ"א):
אין גוזזין את הירק במספרים שדרכן לחתכן בהם מן המחובר:
מתקנים את הקונדס והעכביות: הגה מותר למלוח הרבה חתיכות צנון ביו"ט אם רוצה לאכלן אע"פ שאסור בשבת ויש מחמירין (מהרי"ל):
אע"פ שהותרה הוצאה בי"ט אפילו שלא לצורך לא ישא משאות גדולות כדרך שהוא עושה בחול אלא צריך לשנות כיצד המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה לתת לתוכה ארבעה או חמשה כדים אלא יביאם על כתפו או לפניו אחד או שנים דמוכח שלצורך י"ט הביאם: הגה ודוקא כשמוליכן ממקום למקום אבל מזויות לזויות (ב"י בשם רש"י) או מבית לבית באותו חצר (א"ז) שרי בכל ענין:
המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אלא נוטלה בידו:
וכן משאות שדרכן לישא אותן במוט ישא אותן על גבו מאחוריו ושדרכן לישא אותן מאחוריו ישא אותן על כתפו ושדרכן להנשא על הכתף ישא אותן בידו לפניו או יפרוש עליהן בגד וכל כיוצא בזה משינוי המשא ואם אי אפשר כגון שזימן הרבה אורחים וצריך למהר ולהביא לפניהם עושה כדרכו במה דברים אמורים בנושא על האדם אבל על גבי בהמה לא יביא כלל:
אין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת אבל מביא במטפחת ובחיקו: