דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תצ״ט
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 499
שולחן ערוך אורח חיים סימן 499 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
לשון המקור
<b>דיני מליגה ומליחה ביום טוב. ובו ה סעיפים:</b><br>אין מרגילין בי"ט כיצד הוא מרגיל זה המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע מפני שטורח בהפשט זה טורח גדול ואין בו צורך למועד:
אסור למלוג גדי אא"כ מולגו לאכול העור:
בהמה שנשחטה בי"ט מותר להגביה עורה וליתנה במקום דריסת הרגלים אע"פ שאין עליו בשר כלל ומותר למלוח עליו מליחה קלה כדרך שמולחים לצלי ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלח את כולו אבל אם נשחטה מערב י'ט אסור: הגה ונוצות של עוף דינן כמו בעור דמותר לטלטלן כדי להצניען כמו בעור:
אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפי' לשטחן על גבי יתדות אע"פ שנשחט' ביום טוב וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר:
עלי שהוא דף עב וכבד וכלי היא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות מותר לטלטלו לקצב עליו בשר ולאחר שקצב עליו אסור לטלטלו מחמה לצל: [אבל לצורך גופו ומקומו שרי]: