בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תצ״ז

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 497

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 497 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 17 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 17 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 128 מילים

      נפתחת ב״דיני הכנה ביום טוב. ובו יז סעיפים:…״

      חכמים: רבה.

    2. סעיף 229 מילים

      נפתחת ב״דגים ועופו' וחיה שהם מוקצה אין משקין…״

    3. סעיף 334 מילים

      נפתחת ב״אפילו ספק צידה אסור כגון מצודו' חיה…״

      חכמים: רב יום.

    4. סעיף 49 מילים

      נפתחת ב״ספק מוכן מותר בי"ט שני משום דהוי…״

    5. סעיף 526 מילים

      נפתחת ב״אם סכר אמת המים בכניסה ויציאה מעי"ט…״

    6. סעיף 613 מילים

      נפתחת ב״אווזים ותרנגולים ויונים שבבי' או שבחצר העומדים…״

    7. סעיף 725 מילים

      נפתחת ב״שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך…״

    8. סעיף 834 מילים

      נפתחת ב״איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עפרים…״

    9. סעיף 934 מילים

      נפתחת ב״יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים…״

    10. סעיף 1019 מילים

      נפתחת ב״כיצד הוא הזימון אומר זה וזה אני…״

    11. סעיף 1130 מילים

      נפתחת ב״אם זימן כל השובך וא"צ אלא לזוג…״

    12. סעיף 1221 מילים

      נפתחת ב״זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים…״

    13. סעיף 1312 מילים

      נפתחת ב״זימן שלשה ומצא שנים מותרים (ואפי' היו…״

    14. סעיף 1463 מילים

      נפתחת ב״זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים…״

    15. סעיף 1517 מילים

      נפתחת ב״עכו"ם שהביא דורון לישראל בי"ט בני יונה…״

    16. סעיף 1617 מילים

      נפתחת ב״השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא…״

    17. סעיף 1725 מילים

      נפתחת ב״אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר…״

    לשון המקור

    <b>דיני הכנה ביום טוב. ובו יז סעיפים:</b><br>אין צדין דגים מן הביברים: הגה אפי' במקום שאינם מחוסרים צידה לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך: (המגיד פ"ב)

    דגים ועופו' וחיה שהם מוקצה אין משקין אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם וכל שאסור לאכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו:

    אפילו ספק צידה אסור כגון מצודו' חיה דגים ועופו' שהיו פרושות מערב י"ט ולמחר מוציא בהם אסורים אא"כ ידוע שניצודו מבעוד יום ואם מצא המצודות מקולקלו' מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו:

    ספק מוכן מותר בי"ט שני משום דהוי ספק ספיקא:

    אם סכר אמת המים בכניסה ויציאה מעי"ט מותר ליקח ממנה דגים בי"ט דהוי ליה ניצודין ועומדין (מאחר שאמת המים היא צרה ואינן יכולין להשמט) (המגיד פ"ח):

    אווזים ותרנגולים ויונים שבבי' או שבחצר העומדים לאכילה מותר לצודן ואין צריכים זימון:

    שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו אסור לצודן וליתן לפניהם מזונו' וכל שאין מחוסרים צידה מותר לצודם וליתן לפניהם מזונות:

    איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עפרים ועדיין הם קטנים שאין צריכים צידה מותרים בלא זימון ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתו עלויה והאם אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה:

    יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים (פי' כלי חרס הבנוים בכותלים לקנן בהם העופות) אסור לצודן לפיכך אין זימון מועיל להם והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים:

    כיצד הוא הזימון אומר זה וזה אני נוטל למחר וא"צ לנענעם אבל באומ' מכאן אני נוטל למחר לא סגי:

    אם זימן כל השובך וא"צ אלא לזוג אינו מועיל: הגה ואם הוא אפשר שיצטרך כל השובך יכול להזמין כל השובך ולמחר נוטל מה שצריך (רבינו ירוחם והגהות אשירי פ"ק דביצה):

    זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבני' ולבנים במקום שחורים אסורין אא"כ מכירן:

    זימן שלשה ומצא שנים מותרים (ואפי' היו מקושרים ביחד מנתחי מהדדי) (ב"י):

    זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים וה"מ במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים ואפי' יש קן אחר בתוך נ' אמה אם היא בקרן זוית שאין יכול לראותו מקן זה כיון שאינם מפריחין אלא מדדין משום דכל היכא דמדד' ולא הדר חזי לקני' לא מדדה: (ואם הזמין תוך הקן ומצא על פתח הקן מותרים) (א"ז):

    עכו"ם שהביא דורון לישראל בי"ט בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר כיון שאין צריכים צידה מותרים:

    השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה:

    אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכיר סכום דמים ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון: