בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תפ״ח

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 488

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 488 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 193 מילים

      נפתחת ב״דין תפלת שחרית של פסח. ובו ג…״

    2. סעיף 25 מילים

      נפתחת ב״בהלל אפי' עשרה קורין כאחד:…״

    3. סעיף 369 מילים

      נפתחת ב״מוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה גברי…״

    לשון המקור

    <b>דין תפלת שחרית של פסח. ובו ג סעיפים:</b><br>שחרי' נכנסים לבית הכנס' וקורין הזמירו' של שבת ומתפללין תפלת שחרי' וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל) ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריא' שמע באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם: הגה ודוקא בב' ימים הראשונים שגומרים בהם ההלל דינא הכי לענין הפסקה אבל בימים שאין גומרים (ע"ל סי' תכ"ב סעיף ד') : ואם פסק באמצע ושהה אפי' כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק:

    בהלל אפי' עשרה קורין כאחד:

    מוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה גברי (ואם מוסיפין בי"ט ע"ל ר"ס רפ"ב) בפרשת בא מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומפטיר קורא בשני בפרש' פנחס ובחדש הראשון ומפטיר ביהושע בעת ההיא ומתפללין תפלת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך (וע"ל סי' קי"ד ס"ג) וכן פוסקין משם ואילך מלשאול בברכת השנים: הגה ונוהגין לומר בכל י"ט בתפלת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר על ידי משה עבדך כאמור: