בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תס״ג

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 463

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 463 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 128 מילים

      נפתחת ב״אם מותר לחרוך שני שבלים יחד ודיני…״

    2. סעיף 223 מילים

      נפתחת ב״ותיקא שהוא תבשיל העשוי משמן ומלח עם…״

    3. סעיף 339 מילים

      נפתחת ב״כרמל שמהבהבין אותו באור וטוחנין אותו אין…״

    לשון המקור

    סעיף 1

    <b>אם מותר לחרוך שני שבלים יחד ודיני כרמל. ובו ג סעיפים:</b><br>מותר לחרוך שני שבלים ביחד ולא חיישינן שמא יצאו מים מאחת לחברתה שהם מי פירות ואינם מחמיצין:

    סעיף 2

    ותיקא שהוא תבשיל העשוי משמן ומלח עם קמח מותר והוא שלא יהא בו מים: הגה ולדידן שנוהגים להחמיר במי פירות גם זה אסור:

    סעיף 3

    כרמל שמהבהבין אותו באור וטוחנין אותו אין מבשלים הקמח שלו במים שמא לא נקלה באור יפה ונמצא מחמיץ כשמבשלים אותו וכן כשמוללין הקדירו' החדשות (פי' שנותני' קמח לתוך המאכל להקפות) אין מבשלין בהם אלא מצה אפויה שחזרו וטחנו אותה: