בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 456

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 456 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 187 מילים

      נפתחת ב״שיעור כמות לישת המצות. ובו ג סעיפים:…״

    2. סעיף 27 מילים

      נפתחת ב״אם לש יותר משיעור זה מותר בדיעבד:…״

    3. סעיף 328 מילים

      נפתחת ב״אע"פ שאין מודדים קמח בי"ט ללוש בי"ט…״

      חכמים: רבה.

    לשון המקור

    <b>שיעור כמות לישת המצות. ובו ג סעיפים:</b><br>אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ"ג ביצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון וכן ישער אותה ימלא כלי מים ויערה המים ממנו לכלי אחר ואחר כך יתנו בו מ"ג ביצים ויחזיר בו המים שעירה ממנו והמים שיותירו יתנם בכלי אחר והכלי המחזיק אותם הוא המדה למלאותו מקמח והמדה מחוקה ולא גדושה ושיעור' מקמח חטה מצרית תק"כ דרהם מצריים בקירוב: הגה ולא ידחק הקמח במדה דא"כ לא ילוש יפה וטוב לומר בשעת נתינת הקמח למדה שעושה לשם מצוה (מהרי"ל):

    אם לש יותר משיעור זה מותר בדיעבד:

    אע"פ שאין מודדים קמח בי"ט ללוש בי"ט של פסח שאין לשין עיסה גדולה מעשרון מותר למדוד ויש אוסרים אלא יקח באומד הדעת ולא ירבה על עשרון: (והכי נהוג):