דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תי״ח
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 418
שולחן ערוך אורח חיים סימן 418 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
לשון המקור
<b>דין תענית בראש חודש. ובו ה סעיפים:</b><br>ראש חודש אסור בתענית:
אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים חנוכה ופורים ואם התחילו שגזרו להתענות כך וכך ימי' והתחילו בהם קודם ר"ח אפי' יום א' אין מפסיקין ומתענין ומשלימין:
יחיד שקבל עליו תענית כך וכך ימים ופגע בו ר"ח או שקיבל עליו להתענו' בר"ח אם קבלו בלשון קבל' תעני' בעלמא אינו צריך התרה ואם קבלו עליו בלשון הרי עלי שהוא לשון נדר צריך התרת חכם (ועיין בי"ד סי' רט"ו ס"ג):
אם נשבע להתענו' כך וכך ימים ואירע בהם ר"ח השבועה חלה עליו מטעם איסור כולל ואם נשבע בפירוש להתענו' בר"ח נ"ל שחלה עליו שבועה כיון שאינו אלא מדרבנן אלא שמדברי הרמב"ם נראה לכאורה שהוא מדאורייתא [וע"ל סי' תק"ע]:
המתענה בר"ח או בחנוכה ופורים תעני' חלום צריך למיתב תעניתא לתעניתיה: