בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ד׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן ד — נטילת ידיים שחרית

    הסימן קובע את דיני נטילת הידיים בבוקר, כמותה, כליה וסדרה. הביאור מסביר את היחס בין הטעם לבין ההגדרה המעשית.

    ביאור המערכת 1

    שני טעמים עומדים ברקע הסימן, ומכאן ההבדלים בין הפרטים: כמה מים, בכמה פעמים, ומה דינו של מי שאין לו כלי. סעיף שנראה טכני מקבל פשר כשמזהים את הטעם שהוא משרת.

    ביאור המערכת 2

    בלימוד מעשי כדאי לרשום שתי עמודות: מה נעשה בפועל, ומה הטעם שממנו נגזר. כך הסימן נעשה כלי ולא רשימה.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 23 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 143 מילים

      נפתחת ב״דיני נטילת ידים. ובו כג סעיפים: ירחץ…״

    2. סעיף 211 מילים

      נפתחת ב״ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים להעביר…״

    3. סעיף 312 מילים

      נפתחת ב״לא יגע בידו קודם נטילה לפה ולא…״

    4. סעיף 421 מילים

      נפתחת ב״אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי…״

    5. סעיף 58 מילים

      נפתחת ב״לא יגע בגיגית שכר שמשמוש היד מפסיד…״

    6. סעיף 66 מילים

      נפתחת ב״אין צריך רביעית לנטילת ידים לתפלה:…״

    7. סעיף 734 מילים

      נפתחת ב״טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים…״

    8. סעיף 810 מילים

      נפתחת ב״נטילת ידים שחרית אין נוטלין ע"ג קרקע…״

    9. סעיף 916 מילים

      נפתחת ב״מים של נט"י שחרית אסור ליהנות מהם…״

    10. סעיף 1015 מילים

      נפתחת ב״נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו…״

    11. סעיף 117 מילים

      נפתחת ב״לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית:…״

    12. סעיף 1232 מילים

      נפתחת ב״אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים…״

    13. סעיף 1327 מילים

      נפתחת ב״אם היה נעור כל הלילה יש להסתפק…״

    14. סעיף 1426 מילים

      נפתחת ב״השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש…״

    15. סעיף 1514 מילים

      נפתחת ב״ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות…״

    16. סעיף 1628 מילים

      נפתחת ב״דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין…״

    17. סעיף 179 מילים

      נפתחת ב״יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירין…״

    18. סעיף 1855 מילים

      נפתחת ב״אלו דברים צריך נטילה במים. הקם מהמטה…״

    19. סעיף 1928 מילים

      נפתחת ב״המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו מפחד…״

    20. סעיף 2016 מילים

      נפתחת ב״הרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעו'…״

      חכמים: רבה.

    21. סעיף 2144 מילים

      נפתחת ב״צריך לזהר בתפלה או באכילה (וע"ל סי'…״

    22. סעיף 2225 מילים

      נפתחת ב״אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור…״

    23. סעיף 2328 מילים

      נפתחת ב״לא תקנו נטילת ידים אלא לק"ש ולתפלה…״

    לשון המקור

    <b>דיני נטילת ידים. ובו כג סעיפים:</b><br>ירחץ ידיו ויברך על נטילת ידים: הגה וי"א גם אשר יצר ואפי' לא עשה צרכיו (וכן נהגו) (אבודרהם) מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה לקמן סימן ק"ס כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו:

    ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן:

    לא יגע בידו קודם נטילה לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים:

    אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד מפני שמביאתו לידי תחתוניות ולא יגע במקום הקזה שמשמוש היד מזיק לחבורה:

    לא יגע בגיגית שכר שמשמוש היד מפסיד השכר:

    אין צריך רביעית לנטילת ידים לתפלה:

    טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה (הגה מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ושאר דברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פ' אלו דברים תשובת רשב"א סימן קצ"א):

    נטילת ידים שחרית אין נוטלין ע"ג קרקע אלא לתוך כלי:

    מים של נט"י שחרית אסור ליהנות מהם ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים שם בני אדם:

    נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה:

    לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית:

    אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה לק"ש ולתפלה אבל לא לרוח רעה שעליהם אם שכשך ידיו בשלש מימות מחולפים יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהם:

    אם היה נעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו: הגה (ויטלם בלא ברכה) (הרא"ש כלל ד' ורשב"א סי' קצ"א):

    השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים: הגה ויטלם בלא ברכ':

    ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהן ג' פעמים (ויטלם בלא ברכה):

    דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין (פירוש ששים נשימות) כדי שלא יטעום טעם מיתה: הגה ובגמרא פ' הישן משמע דדוקא ביום היה נזהר: (דברי עצמו ועיין בב"י):

    יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירין שבתוך הפה:

    אלו דברים צריך נטילה במים. הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא. ומבית המרחץ. והנוטל צפורניו. והחולץ מנעליו. והנוגע ברגליו. והחופף ראשו וי"א אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת. ומי שמפליא כליו. והמשמש מטתו. והנוגע בכנה. והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם ת"ח הוא תלמודו משתכח. ואם אינו ת"ח יוצא מדעתו:

    המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו מפחד ג' ימים. הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו מפחד יום א' ואינו יודע ממה מפחד:

    הרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעו' או עול' בהן שחין ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא:

    צריך לזהר בתפלה או באכילה (וע"ל סי' צ"ב ס"ז וסי' קס"ד) שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה. מלמולי זיעה פ' זוהמא כעין שעורים קטנים) וכן שלא לחכך בראשו אבל מקומו' המגולי' בראשו ובפניו ומקו' המגולה שבזרועותיו אין להקפיד:

    אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידים ויועיל לתפלה אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן:

    לא תקנו נטילת ידים אלא לק"ש ולתפלה אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה אא"כ הוא ישן על מטתו ערום שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם: