בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ל״ט

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 39

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 39 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 143 מילים

      נפתחת ב״מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם.…״

    2. סעיף 27 מילים

      נפתחת ב״כל שפסול לכתבן פסול בכל תיקון עשייתן:…״

    3. סעיף 38 מילים

      נפתחת ב״גר שחזר לדתו מחמת יראה כשר לכתוב…״

    4. סעיף 48 מילים

      נפתחת ב״תפילין שכתבם אפיקורס (פי' מיאני) ישרפו וי"א…״

    5. סעיף 58 מילים

      נפתחת ב״נמצאו ביד אפיקורס ואין יודע מי כתבן…״

    6. סעיף 68 מילים

      נפתחת ב״נמצאו ביד עכו"ם ואין יודע מי כתבם…״

    7. סעיף 716 מילים

      נפתחת ב״אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן העכו"ם…״

      חכמים: רבה.

    8. סעיף 88 מילים

      נפתחת ב״אין נקחין אלא מן המומחה שבקי בחסירות…״

    9. סעיף 977 מילים

      נפתחת ב״לקח ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח…״

      חכמים: רבה.

    10. סעיף 1033 מילים

      נפתחת ב״תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה לעולם…״

    לשון המקור

    <b>מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י סעיפים:</b><br>תפילין שכתבן עבד או אשה או קטן אפילו הגיע לחינוך (או עכו"ם) או כותי או מומר לע"א או מוסר פסולים משום דכתיב וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה או אינו מאמין בה אינו בכתיבה:

    כל שפסול לכתבן פסול בכל תיקון עשייתן:

    גר שחזר לדתו מחמת יראה כשר לכתוב תפילין:

    תפילין שכתבם אפיקורס (פי' מיאני) ישרפו וי"א יגנזו:

    נמצאו ביד אפיקורס ואין יודע מי כתבן יגנזו:

    נמצאו ביד עכו"ם ואין יודע מי כתבם כשרים:

    אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן העכו"ם יותר מכדי דמיהן הרבה כדי שלא להרגיל לגנבן ולגוזלן:

    אין נקחין אלא מן המומחה שבקי בחסירות ויתרות:

    לקח ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק מהם שלשה קציצות שתים של ראש וא' של יד או שתים של יד וא' של ראש אם מצאן כשרים הוחזק זה האיש והרי כולם כשרים ואין השאר צריך בדיקה ואם לקחן צבתים צבתים חזקתן מאנשים הרבה הם לקוחים לפיכך בודק מכל צבת ב' של ראש וא' של יד או ב' של יד וא' של ראש המוכר תפילין ואמר שהיו של אדם גדול נאמן ואינם צריכים בדיקה

    תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה לעולם ואם אינו מניחן אלא לפרקים צריכים בדיקה פעמים בשבוע: הגה ואם אין לו מי שיוכל לבדוק ולחזור ולתופרן יניחם כך בלא בדיקה: (ב"י בשם אורחת חיים):