בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ל״ח

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 38

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 38 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 13 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 13 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 135 מילים

      נפתחת ב״מי הם חייבין בתפילין והפטורים. ובו יג…״

    2. סעיף 237 מילים

      נפתחת ב״מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא…״

    3. סעיף 321 מילים

      נפתחת ב״נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות…״

    4. סעיף 419 מילים

      נפתחת ב״המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה:…״

    5. סעיף 513 מילים

      נפתחת ב״אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין מכאן…״

    6. סעיף 67 מילים

      נפתחת ב״בט' באב חייבין בתפילין (וע"ל סי' תקנ"ה):…״

    7. סעיף 715 מילים

      נפתחת ב״חתן ושושביניו (פירוש רעיו השמחים עמו) וכל…״

    8. סעיף 862 מילים

      נפתחת ב״כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם…״

    9. סעיף 913 מילים

      נפתחת ב״מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה…״

    10. סעיף 1011 מילים

      נפתחת ב״הקורא בתורה פטור מהנחת תפילין כל היום…״

    11. סעיף 1114 מילים

      נפתחת ב״לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה…״

    12. סעיף 1211 מילים

      נפתחת ב״היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת…״

    13. סעיף 135 מילים

      נפתחת ב״מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין:…״

    לשון המקור

    <b>מי הם חייבין בתפילין והפטורים. ובו יג סעיפים:</b><br>חולה מעיים פטור מתפילין: הגה אפילו אין לו צער אבל שאר חולה אם מצטער בחליו ואין דעתו מיושב עליו פטור ואם לאו חייב. [מרדכי וא"ח ומיי' פ"ד]:

    מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפל' ממה שיתפלל בלא גוף נקי [וע"ל סי' פ'] ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו בגוף נקי בשעת ק"ש יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע ויברך:

    נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא: הגה ואם הנשים רוצים להחמיר על עצמן מוחין בידם [כל בו]:

    המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה: הגה ואם א"א לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם: [כל בו וא"ח]:

    אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין מכאן ואילך חייב אפי' באו פנים חדשו':

    בט' באב חייבין בתפילין (וע"ל סי' תקנ"ה):

    חתן ושושביניו (פירוש רעיו השמחים עמו) וכל בני חופה פטורין משום דשכיח שכרות וקלות ראש:

    כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים פטורין מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת ק"ש ותפלה: הגה ואם היו צריכים לעשות מלאכתן בשעת ק"ש ותפלה אז פטורין מק"ש ומתפלה ומתפילין דכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן (הגהות אשירי בשם א"ז ור"ן פ' הישן):

    מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור מפני שאסור להסיח דעתו מהם:

    הקורא בתורה פטור מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת ק"ש ותפלה:

    לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו:

    היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהם תפילין קודמים:

    מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין: