שולחן ערוך, אורח חיים סימן שמ״ו

<b>דיני עירובין מן התורה. ובו ג סעיפים:</b><br>מן התורה אינו חייב אלא במוציא ומכניס וזורק ומושיט מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד וחכמים אסרו מכרמלית לרשות היחיד או לרשות הרבים או מהם לכרמלית אבל מקום פטור מותר להוציא ולהכניס ממנו לרשות היחיד ולרשות הרבים ומהם לתוכו אבל העומד ברשות היחיד ומוציא או מכניס או מושיט וזורק לרה"ר דרך מקום פטור או איפכא חייב וכן לא יעמוד אדם על מקום פטור ויקח חפץ מיד מי שעומד ברשות הרבים ויתננו למי שעומד ברשות היחיד או איפכא ולהחליף דרך מקו' פטור ברשויות דרבנן יש אוסרים ויש מתירים [ועיין לקמן סי' שע"ב סעיף ו']:

מן התורה אין חייב אלא במעביר ד' אמות ברשות הרבים וחכמים אסרו להעביר ארבע אמות בכרמלית וים ובקעה תרי גווני כרמלית נינהו ומותר לטלטל מזו לזו תוך ארבע אמות:

קרפף [פי' מקום שמוקף מחיצות בלא קרוי כמו חצר] יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ארבע אמות ומותר להוצי' ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה העוברת לפניו: הגה ולכן מותר ליקח מפתח מכרמלית שלפני גינה לפתוח ולנעול ולהחזיר המפתח אליו [טור] ובלבד שלא יהא ביניהם אסקופה שהיא רשות היחיד כגון שהוא גבוה עשרה ורחבה ארבעה או שיש לה שני מחיצות מן הצדדין שהן רחבין ארבע ומשקוף עליה רחבה ארבעה דאז הוי רשות היחיד אע"פ שאינו גבוה עשרה מיהו אסור להכניס מהאסקופה לרה"י או איפכא דחיישי' שמא לא יהי' התקר' ארבע ואז אם אין האסקופה גבוה ג' יש לה הדין שלפניה ואפי' אם גבוה שלש מאחר שכל רשויות שלנו הם כרמלית אמרי' מצא מין את מינו וניעור כמו שנתבאר סי' שמ"ה וכן אם התקרה רחב' הרבה ואין לה מחיצות מן הצדדי' דינה כרשות שלפניה וכן בגגין שלנו הבולטין לפני הבתים דינם כרשות שלפניהם [הגהות מרדכי פ"ק דשבת] :