דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן של״ז
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 337
שולחן ערוך אורח חיים סימן 337 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
לשון המקור
<b>דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד סעיפים:</b><br>דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הילכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק:
אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף ויש מתירין אפי' אינו מרוצף: הגה ויש מחמירין אפי' במרוצף (טור בשם ר"י מרדכי ריש פרק כל הכלים ור' ירוחם חי"ג וסמ"ג וסה"ת) וכן נוהגין ואין לשנות מיהו ע"י עכו"ם מותר (רבינו ירוחם חי"ג) וכן ע"י בגד או מטלית או כנף אווז הקלים ואינו משווה גומות (אגור) ואסור לכבד הבגדים ע"י מכבדות העשויים מקסמים שלא ישתברו קסמיהם: (הגהות אלפסי פרק הזורק ועיין הג"מ דף קכ"ד):
אין סכין את הקרקע ולא מדיחים אותו אפילו היא מרוצף:
אסור לצדד חבית על הארץ דכיון שהיא כבדה יבא להשוות גומות ודאי והוי פסיק רישיה: