שולחן ערוך, אורח חיים סימן ל״ג

<b>דין תקוני התפילין ודין הרצועות. ובו ה סעיפים:</b><br>אם נתקלקל עור של שני בתים מבתי הראש זה אצל זה אם התפילין ישנים פסולים ואם הם חדשים כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים: הגה גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת [ב"י] וי"א להפך בישנים כשרים ובחדשים פסולים [רש"י והרא"ש] ונ"ל דיש להחמיר לפסול בשניהם ואלו הם חדשים כל זמן שאם היו מושכים אותו ברצועות הבית מתפשט ונפתח נקרא חדש ואם אינו נפתח נקרא ישן ואם נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה ראשון ושלישי כשרים אפי' הם ישנים ואם נתקלקלו ג' בתים בכל ענין פסולים:

אם נפסקו תפירות התפילין להרמב"ם אם היו שתי התפירו' זו בצד זו או שנפסקו ג' תפירו' אפי' זו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים בד"א בישנים אבל בחדשים כל זמן שעור מושב הבתים קיים כשרים. ואלו הם חדשים כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק ואם אין ראוי לתלו' בו אלא הוא נפסק הרי אלו ישנו': הגה וי"א דבחדשים פסולים ובישנים כשרים [רש"י והטור והרא"ש] וטוב לחוש לשתי סברות כנ"ל:

עור הרצועו' צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים וצריך שיהיה מעובד לשמו רצועו' בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהו הרצועו' שחורות מבחוץ אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו:

טוב שישחירם ישראל לשמן ולא עכו"ם: הגה ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים אבל הרצועות אפי' בדיעבד פסול [מצא כתוב]:

אם נפסקה הרצועה יש מתירים לתפור מצד פנים וי"א מה שמקיף ממנה הראש ובשל יד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד אצבע אמצעי' ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור אין להם תקנה לא בקשירה ולא בתפירה וכל יתרון האורך שהוא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב הזרוע ובשל ראש מה שתלוי ממנה אין התפירה והקשירה פוסלים בה ובשעת הדחק יש לסמוך על המתירים כדי שלא יתבטל ממצו' תפילין: