דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכ״ד
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 324
שולחן ערוך אורח חיים סימן 324 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 15 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 15 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 136 מילים
נפתחת ב״דין הכנת מאכל בהמה בשבת. ובו טו…״
- סעיף 211 מילים
נפתחת ב״לא ימדוד אדם שעורים לתת לפני בהמתו…״
- סעיף 386 מילים
נפתחת ב״אין גובלין מורסן לבהמה או לתרנגולים אבל…״
חכמים: רב כיון, רב ומותר, רב המורסן, רב בכלי, רב אלא, רבה.
- סעיף 460 מילים
נפתחת ב״קשים של שבלים שקושרים בב' או בג'…״
- סעיף 520 מילים
נפתחת ב״עצים שקצצן מן האילן ויש מאכילים אותם…״
- סעיף 67 מילים
נפתחת ב״מחתכין דלועין לפני בהמה והוא שנתלשו מאתמול:…״
- סעיף 747 מילים
נפתחת ב״מחתכין נבילה לפני הכלבים אפי' נתנבלה היום…״
- סעיף 824 מילים
נפתחת ב״אין חותכין שחת [פי' ירק של תבואה…״
- סעיף 951 מילים
נפתחת ב״אין אובסין את הגמל דהיינו שמאכילה בידו…״
- סעיף 106 מילים
נפתחת ב״מותר ליתן מאכל בפיהם של תרנגולים:…״
- סעיף 1128 מילים
נפתחת ב״אין נותנין מים ולא מזונות לפני דבורים…״
- סעיף 124 מילים
נפתחת ב״מותר להאכיל תולעת המשי:…״
- סעיף 1342 מילים
נפתחת ב״מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים מחוברים…״
- סעיף 1443 מילים
נפתחת ב״נוטלין מאכל מלפני חמור ונותנים לפני שור…״
- סעיף 1525 מילים
נפתחת ב״אסור לגרוף האבוס לפני שור של פטם…״
לשון המקור
<b>דין הכנת מאכל בהמה בשבת. ובו טו סעיפים:</b><br>אין כוברין התבן בכברה שיפול המוץ לארץ ולא יניחנו במקום גבוה כדי שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס אע"פ שהמוץ נופל מאליו מותר כיון שאינו מכוין:
לא ימדוד אדם שעורים לתת לפני בהמתו אלא משער באומד דעתו:
אין גובלין מורסן לבהמה או לתרנגולים אבל נותנים בו מים ומעביר בו תרווד או מקל שתי וערב כיון שאינו ממרס בידו ולא מסבב התרווד או המקל מותר ומנערו מכלי אל כלי כדי שיתערב ומותר לערב המורסן כדרך זה בכלי אחד ומחלק אותו בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמה ומערב בכלי אחד אפי' כור ואפי' כורים ויש אוסרים ליתן מים על גבי מורסן בשבת ולא אמרו שמוליך בו שתי וערב אלא כשהיו המים נתונים עליו מבעוד יום (וע"ל סי' שכ"א סי"ו גבי שום וחרדל כיצד נוהגין):
קשים של שבלים שקושרים בב' או בג' מקומות מותר להתירן כדי שתאכל מהן הבהמה (הגה וי"א דלא שרי להתיר רק בקשר שאינו של קיימא) (הגהות אלפסי) אבל אסור לשפשף בהם בידים כדרך שעושים באוכלי בהמה כדי שיהיו נוחים לאכלם דשווי אוכל בדבר שאינו אוכל מותר לעשותו אוכל אבל מטרח באוכלא בדבר שהוא ראוי לאכילה לא טרחינן ביה להכשירו ולתקנו יותר:
עצים שקצצן מן האילן ויש מאכילים אותם לבהמה בעודם לחים מתירין ומפספסין (לשון שפשוף) בהם להאכילם שאינם ראוים בלא שפשוף:
מחתכין דלועין לפני בהמה והוא שנתלשו מאתמול:
מחתכין נבילה לפני הכלבים אפי' נתנבלה היום בין שהיתה מסוכנת בין שהיתה בריאה והני מילי בנבילה הקשה שאי אפשר להם לאכלה בלא חתיכה אבל אם היתה ראויה להם בלא חתיכה לא דמטרח במה שהוא ראוי לא טרחינן [וע"ל סי' שכ"א אם מותר לחתכו דק דק לפני העופות]:
אין חותכין שחת [פי' ירק של תבואה שנקצר טרם נתבשל התבואה] וחרובין לפני בהמה בין דקה ובין גסה משום דבלא חיתוך נמי חזי לאכילה:
אין אובסין את הגמל דהיינו שמאכילה בידו כל כך עד שמרחיבין בני מעיה כאבוס ולא דורסין דהיינו שדורס לו מאכל בגרונו למקום שאינו יכול להחזירו אבל מלעיטין אין מאמרים את העגלים אבל מלעיטין איזו המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שהיא יכולה להחזיר: הגה ודין תרנגולים ואווזים כדין עגלים [מהרי"ל]:
מותר ליתן מאכל בפיהם של תרנגולים:
אין נותנין מים ולא מזונות לפני דבורים ולא לפני יוני שובך ויוני עליה ולא לפני חזיר אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ויוני בייתות וכן לפני כלב שמזונותיו עליך:
מותר להאכיל תולעת המשי:
מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים מחוברים ולא חיישינן שמא יתלוש מהם אבל לא על גבי מוקצה מפני שאיסורו קל וחיישי' שמא יתן לה ממנו בידים ודוקא להעמידה על גביו ממש אבל לעמוד בפניה בענין שלא תוכל להטות אלא דרך שם מותר:
נוטלין מאכל מלפני חמור ונותנים לפני שור אבל אין נוטלים מלפני שור ליתן לפני חמור מפני שנמאס ברירי השור ואינו ראוי עוד לחמור: הגה ויש מחמירים ג"כ בשאר מיני בהמות ליקח מלפני א' וליתן לפני אחרת שאינה מינה [מרדכי פ' תולין וסמ"ג וסה"ת]:
אסור לגרוף האבוס לפני שור של פטם אפי' אבוס של כלי גזירה אטו של קרקע דאתי לאשווי גומות ואסור גם כן לסלק התבן לפניו לצדדין: