בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכ״ג

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 323

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 323 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1108 מילים

      נפתחת ב״דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים…״

    2. סעיף 218 מילים

      נפתחת ב״מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה…״

    3. סעיף 38 מילים

      נפתחת ב״מותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים…״

    4. סעיף 4111 מילים

      נפתחת ב״מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים…״

    5. סעיף 559 מילים

      נפתחת ב״המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם…״

      חכמים: רבה.

    6. סעיף 625 מילים

      נפתחת ב״מדיחים כלים לצורך היום כגון שנשאר לו…״

    7. סעיף 750 מילים

      נפתחת ב״מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה ויש…״

    8. סעיף 88 מילים

      נפתחת ב״כוס ששתה בו עכו"ם מותר להדיחו לדברי…״

    9. סעיף 921 מילים

      נפתחת ב״מותר לשפשף הכלים בכל דבר חוץ מכלי…״

    10. סעיף 109 מילים

      נפתחת ב״אין חופפין כלים במלח לפי שהמלח נמחה…״

    לשון המקור

    <b>דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י סעיפים:</b><br>מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה והני מילי כשנוטל הלוקח מדה של מוכר ומוליכה לביתו וא"צ לומר אם מביא הלוקח מתוך ביתו ואומר לו מלא לי כלי זה אבל למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לתוך כליו של לוקח אסור: הגה ויש מקילין לומר דכל שאינו מכוין למדה לגמרי שממעט או מוסיף מעט שרי [הגהות אשירי ומרדכי פרק אין צדין] וכן המנהג פשוט למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לכליו של לוקח ועוד יתבאר לך בסמוך טעם המקילין: דין הלואת שבת דינו כמו בי"ט וע"ל סי' תקכ"ה ולעיל סי' ש"ז סעיף י"א:

    מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד אותו [אבל לא יאמר תן לי מדה פלונית] [טור]:

    מותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין:

    מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים וה' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר הרי שיש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה: הגה וכן בסכום דמים אינו אסור אלא בכה"ג שאומר תן לי בכך וכך דמים ויהיה לך בידי כך וכך אבל בלא"ה שרי וכן בסכום מדה דוקא בכה"ג אסור אבל בלא"ה שרי ואע"ג דאסור להזכיר דמים כלל היינו בדבר שאין מקחו ידוע אבל בדבר שידוע רק שאומר לו כמה צריך שרי אם לא שמזכיר לו סכום [א"ז והגהות אשירי פ' אין צדין] ואע"ג שיש מחמירין בדבר זה כבר פשט המנהג במדינות אלו להקל וכסברא הנזכרת:

    המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו או על כתיפו וכיוצא בזה שישנה מדרך חול אפי' אין בשינוי קלות במשא ואם אי אפשר לו לשנות כגון שזימן אורחים הרבה וצריך למהר להביאו לפניהם מותר ויש אומרים דלמעט בהילוך עדיף ויותר טוב להביאם בסל ובקופה בפעם א' מלהביא כל אחת ואחת בפני עצמה:

    מדיחים כלים לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתיה:

    מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה ויש אוסרים וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לעכו"ם במתנה ויחזור וישאלנו ממנו ואינו צריך טבילה: הגה ואם היא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו מים מן המקוה ועלתה לו טבילה [המגיד פרק ד' מהלכות יום טוב והגהות מיימוני פרק כ"ג מהלכות שבת]:

    כוס ששתה בו עכו"ם מותר להדיחו לדברי הכל:

    מותר לשפשף הכלים בכל דבר חוץ מכלי כסף בגרתקן שהוא שמרי יין כשנתייבשו ונתקשו מפני שהוא ממחק לכלי כסף שהוא רך:

    אין חופפין כלים במלח לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה: