שולחן ערוך, אורח חיים סימן שי״ז

<b>דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז סעיפים:</b><br>הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטור: הגה ויש חולקים וסבירא להו דכל קשר של קיימא אפי' של הדיוט חייבי' עליו [רש"י והרא"ש ור' ירוחם וטור] וי"א שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימא [כל בו והגה"מ פ"י] ויש מקילין לומר דעד שבעה ימים לא מיקרי של קיימא (טור ומרדכי ע"ל סי' שי"ד סע' י') וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה: הגה וכן לענין התרתו דינו כמו לענין קשירתו (טור) כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסקה החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימם וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי התורה מותר לקשור קשר שאינו של קיימא: הגה וי"א דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על זה דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן דאפי' בשאינו של קיימא אסור לקשרו והוא הדין להתירו וכן נוהגין (הגה' אלפסי פ' אלו קשרים) ומ"מ נראה דבמקום צערא אין לחוש ומותר להתירו דאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו והא דבעינן ב' קשרים זה על זה היינו כשקושר שני דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט או משיחה דינו כשני קשרים: (סמ"ג)

נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל מותר להחזיר הרצועות למקומם ובלבד שלא יקשור: הגה ודוקא שיוכל להחזירו בלא טורח אבל אם צריך טורח לזה אסור דחיישי' שמא יקשור (תו' והרא"ש פ' במה טומנין):

מתירין בית הצואר מקשר שקשרו כובס שאינו קשר של קיימא אבל אין פותחין אותו מחדש דמתקן מנא הוא: הגה אפי' כבר נפתח רק שחזר האומן וקשרו או תפרו ביחד כדרך שהאומנים עושין (ר' ירוחם חי"ד) ולכן אסור לנתק או לחתוך זוג של מנעלים התפורים יחד כדרך שהאומנים עושין אע"ג דהתפירה אינה של קיימא דאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא (הגהות מרדכי פ' במה טומנין) ויש מתירין בתפירה שאינה של קיימא ואין להתיר בפני עם הארץ: (ב"י):

קושרין דלי במשיחה או באבנט וכיוצא בו אבל לא בחבל והני מילי בדליים הקבועים בבור אבל דליים שלנו שאינם קבועים בבור אינו קשר של קיימא:

עניבה מותר דלאו קשר הוא: הגה ואפי' אם עושה קשר אחד למטה נוהגין בו היתר: (אגור):

קושרים חבל בפני הפרה בשביל שלא תצא ואפי' בב' ראשי הפתח ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויוציאנה דרך שם ויניח ראש השני קשור:

מטלטלין חבל של גרדי [פירוש אורג] לקשרו באבוס ובפרה ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויניח השני קיים אבל חבל דעלמא לא והני מילי לקשרו באבוס ובפרה אבל אם היה קשור באבוס ורוצה לקשרו בפרה או אם היה קשור בפרה ורוצה לקשרו באבוס מותר בכל חבל: