בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן רס״ד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 264

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 264 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 196 מילים

      נפתחת ב״דיני הפתילה והשמן. ובו י סעיפים: אין…״

    2. סעיף 268 מילים

      נפתחת ב״כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין…״

      חכמים: רב שבת.

    3. סעיף 345 מילים

      נפתחת ב״אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך…״

    4. סעיף 414 מילים

      נפתחת ב״אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו…״

    5. סעיף 518 מילים

      נפתחת ב״חלב מהותך וקרבי דגים אין מדליקין בהם…״

      חכמים: רבי דגים.

    6. סעיף 614 מילים

      נפתחת ב״שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקין בהם…״

    7. סעיף 710 מילים

      נפתחת ב״כרך זפת או שעוה או חלב סביב…״

    8. סעיף 89 מילים

      נפתחת ב״המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן…״

    9. סעיף 938 מילים

      נפתחת ב״אין צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב…״

    10. סעיף 105 מילים

      נפתחת ב״אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין:…״

    לשון המקור

    <b>דיני הפתילה והשמן. ובו י סעיפים:</b><br>אין עושין פתילה לנר של שבת בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק בבית מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת כגון צמר ושער וכיוצא בהם אלא מדבר שהאור נתלה בו כגון פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס וכיוצא בהן: הגה ואם הדליק בדברים האסורים אסור להשתמש לאורו (תשובת הרשב"א סי' קע"ח) ויש אומרים דאם יש נר אחד מהדברים המותרים מותר להשתמש לאור האחרים וכן דבר שאפשר בלא נר מותר לעשות אפי' אצל נרות האחרים ולצורך שבת יש להקל בדיעבד (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת):

    כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם נתכוין להעבות (פי' לעשותה עבה) הפתילה כדי להוסיף אורה אסור ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה מותר ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית: הגה נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבת (מיימוני פ"ה וטור):

    אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה:

    אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים ואז נמשכים אין מדליקין בהם:

    חלב מהותך וקרבי דגים אין מדליקין בהם ואם נתן בהם מעט מאחת מהשמנים שמדליקין בהם מותר להדליק בהם:

    שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקין בהם ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר:

    כרך זפת או שעוה או חלב סביב הפתילה מדליקים בהם:

    המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר:

    אין צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי. אל תאכלו ממנו נא תרגום יונתן מהבהב: הגה ומ"מ נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחוז בה האור יפה (טור):

    אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין: