בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן רמ״ט

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 249

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 249 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 173 מילים

      נפתחת ב״דינים השייכים לערב שבת. ובו ד סעיפים:…״

      חכמים: רב שבת.

    2. סעיף 267 מילים

      נפתחת ב״אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל…״

    3. סעיף 37 מילים

      נפתחת ב״דרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת:…״

      חכמים: רב שבת.

    4. סעיף 473 מילים

      נפתחת ב״אם קבל עליו להתענות בע"ש צריך להתענות…״

    לשון המקור

    <b>דינים השייכים לערב שבת. ובו ד סעיפים:</b><br>אין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צרכי סעודה לשבת בין שהולך לבית אחרים בין שהולך לביתו וה"מ כשהוא ביישוב במקום שיוכל להכין צרכי שבת אבל אם במקום שהוא שם א"א לו להכין צרכי שבת או שאינו מקום יישוב בטוח מותר לילך אפי' כמה פרסאות ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לו לילך כמה פרסאות בכל גוונא:

    אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ואפילו הוא סעודת אירוסין מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול וכל היום בכלל האיסור. הגה וסעודה שזמנה בע"ש כגון ברית מילה או פדיון הבן מותר כנ"ל וכן המנהג פשוט. ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מט' שעות ולמעלה:

    דרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת:

    אם קבל עליו להתענות בע"ש צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלימו הצבור תפלתן: הגה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין (בשם הר"מ) והגהות מיי' פרק א' מהלכות תענית) ולכן בתעני' יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתעני' צבור ישלים והכי נהוג (מהרי"ל בתשו' סי' ל"ג) ואם הוא תענית חלום צריך להתענות עד צאת הכוכבים: