דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן קנ״ח
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 158
שולחן ערוך אורח חיים סימן 158 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 13 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, להנהגה, מלכות ואחריות ציבורית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- הנהגה, מלכות ואחריות ציבורית
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 13 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 155 מילים
נפתחת ב״דיני נט"י לסעודה. ובו יג סעיפים: כשיבא…״
- סעיף 213 מילים
נפתחת ב״יש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא…״
- סעיף 39 מילים
נפתחת ב״אם אוכל פחות מכזית יש מי שאומר…״
- סעיף 444 מילים
נפתחת ב״אם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין…״
- סעיף 544 מילים
נפתחת ב״הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח:…״
- סעיף 610 מילים
נפתחת ב״השותה אין צריך ליטול אפי' ידו אחת…״
- סעיף 764 מילים
נפתחת ב״נטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה ואחר כך…״
- סעיף 812 מילים
נפתחת ב״מי שהיה במדבר או במקום סכנה ואין…״
- סעיף 916 מילים
נפתחת ב״צריך ליזהר בנטילת ידים שכל המזלזל בנטילת…״
- סעיף 1026 מילים
נפתחת ב״אע"פ ששיעורם ברביעית [פירוש רביעית הלוג דהיינו…״
חכמים: רב חסדא.
- סעיף 1167 מילים
נפתחת ב״מברך קודם נטילה שכל המצות מברך עליה'…״
- סעיף 1212 מילים
נפתחת ב״וינגבם היטב קודם שיבצע שהאוכל בלי נגוב…״
- סעיף 1328 מילים
נפתחת ב״המטביל ידיו יכול לאכול בלא נגוב וה"ה…״
לשון המקור
<b>דיני נט"י לסעודה. ובו יג סעיפים:</b><br>כשיבא לאכול פת שמברכין עליו המוציא יטול ידיו אפי' אינו יודע להם שום טומאה ויברך על נטילת ידים אבל לפת שאין מברכין עליו המוציא כגון לחמניות (פירוש סטורט"י בלע"ז) דקות או פת הבאה בכסנין (פי' פת עשוי' עם צוקארו ושקדים ואגוזים) ואינו קובע סעודתו עליהם אין צריך נטילת ידים:
יש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא פחות מכביצה יטול ידיו ולא יברך:
אם אוכל פחות מכזית יש מי שאומר שא"צ נטילה:
אם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין שסימנם י"ד שח"ט ד"מ [דהיינו יין דבש שמן חלב טל דם מים] ולא נתנגב ואפי' אין ידיו נוגעות במקום המשקה צריך נטילה בלא ברכה [ואפילו אינו מטבל רק ראש הירק או הפרי אפ"ה יטול בלא ברכה] [ב"י]:
הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח: הגה ודוקא שנוטלן בתורת חיוב אבל אם נטלן משום נקיות שלא היו ידיו נקיות מותר: [הגהות סמ"ק] ובשר צלי יש מי שנראה מדבריו אף על פי שהמוהל טופח עליו דינו כפירות ותבשיל מחטים והם נגובים דינו כפירות:
השותה אין צריך ליטול אפי' ידו אחת [וע"ל סי' ק"ע]:
נטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה ואחר כך רוצה לאכול לחם יש מי שנראה מדבריו שאין אותה נטילה עולה לו וא"צ לומר אם נטל ידיו שלא לאכול ואח"כ נמלך ואכל: הגה ואם לא הסיח דעתו יטול בלא ברכה [ד"ע] אם נגע באכילתו במקומות המטונפים בגופו יחזור ויטול ידיו [תשובת רשב"א סימן צ"ב וקצ"ג] ועיין לקמן סי' קס"ד: [כפול לקמן ושם נתבאר דצריך ג"כ לחזור ולברך]:
מי שהיה במדבר או במקום סכנה ואין לו מים פטור מנטילת ידים:
צריך ליזהר בנטילת ידים שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי ובא לידי עניות ונעקר מן העולם:
אע"פ ששיעורם ברביעית [פירוש רביעית הלוג דהיינו שיעור ביצה וחצי] יוסיף ליטול בשפע דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבי לי מלא חפני טיבותא:
מברך קודם נטילה שכל המצות מברך עליה' עובר לעשייתן ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה משום דפעמים שאין ידיו נקיות ומפני כך מברכין עליהם אחר ששפשף ידיו שכבר ידיו נקיות קודם שיטיל עליהם מים שניים: הגה גם יכול לברך עליהם קודם נגוב שגם הנגוב מן המצוה ומקרי עובר לעשייתן (טור ותו' ורא"ש פרק קמא דפסחים) [הגהות אשירי פרק קמא] ואם שכח לברך עד אחר נגוב מברך אח"כ:
וינגבם היטב קודם שיבצע שהאוכל בלי נגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא:
המטביל ידיו יכול לאכול בלא נגוב וה"ה לנוטל ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעי' מים בבת אחת או שנטל ידו אחת ושפך עליה רביעית וכן שפך על חברתה: