בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן קנ״א

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 151

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 151 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 12 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לחסד, אחריות חברתית ומתנות לעניים. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • חסד, אחריות חברתית ומתנות לעניים

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 12 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1157 מילים

      נפתחת ב״דיני קדושת ב"ה. ובו יב סעיפים: בתי…״

    2. סעיף 221 מילים

      נפתחת ב״י"א שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות ר"ל…״

    3. סעיף 310 מילים

      נפתחת ב״אין ישנים בב"ה אפילו שינת עראי אבל…״

    4. סעיף 425 מילים

      נפתחת ב״לצורך ב"ה מותר לאכול ולישן בתוכו ומטעם…״

    5. סעיף 546 מילים

      נפתחת ב״היו לב"ה שני פתחים לא יכנס בפתח…״

    6. סעיף 621 מילים

      נפתחת ב״מותר ליכנס בב"ה במקלו ובתרמילו ובאפונדתו (פי'…״

    7. סעיף 716 מילים

      נפתחת ב״יכול לרוק בו ובלבד שישפשפנו ברגליו או…״

    8. סעיף 817 מילים

      נפתחת ב״טיט שעל רגליו ראוי לקנחו קודם שיכנס…״

    9. סעיף 920 מילים

      נפתחת ב״נוהגים בהם כבוד לכבדן ולרבצן [פי' כבוד…״

    10. סעיף 1036 מילים

      נפתחת ב״אפי' לאחר שחרבו עדיין הם בקדושתן וכשם…״

    11. סעיף 1142 מילים

      נפתחת ב״אם בשעת בנין ב"ה התנו עליו להשתמש…״

    12. סעיף 1242 מילים

      נפתחת ב״יש ליזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי ב"ה…״

    לשון המקור

    <b>דיני קדושת ב"ה. ובו יב סעיפים:</b><br>בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלין ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק: (וי"א דבבית המדרש אפי' שלא מדוחק שרי): (ר"ן פרק בני העיר) ואין מחשבין בהם חשבונות אלא אם כן הם של מצוה כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים ואין מספידין בהם אלא אם כן יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו ואם צריך ליכנס בהם לצרכו כגון לקרא לאדם יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה ואח"כ יקראנו כדי שלא יהא נראה כאלו נכנס לצרכו ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות יאמר לא' מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהה מעט ואח"כ יצא שהישיבה בהם מצוה שנאמר אשרי יושבי ביתך (ושיעור הישיבה כדי הלוך שני פתחים) (לדעת הי"מ בסי' צ' ס"ס כ') (מרדכי ר"פ השותפין):

    י"א שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות ר"ל של רבים דומיא דב"ה אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו אין לו קדושה כ"כ:

    אין ישנים בב"ה אפילו שינת עראי אבל בבית המדרש מותר:

    לצורך ב"ה מותר לאכול ולישן בתוכו ומטעם זה ישנים בליל יום הכפורים בב"ה ואפילו לצורך מצוה אחרת כגון כשנקבצים לעבר השנה בב"ה מותר לאכול שם:

    היו לב"ה שני פתחים לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו ואם היה הדרך עובר קודם שנבנה ב"ה מותר וכן אם לא נכנס בו תחלה כדי לקצר דרכו מותר לעשותו דרך וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר:

    מותר ליכנס בב"ה במקלו ובתרמילו ובאפונדתו (פי' מיני כיסים תרגום ובילקוט ובתרמילו) ויש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך או בראש מגולה:

    יכול לרוק בו ובלבד שישפשפנו ברגליו או יהיה שם גמי שאם ירוק לתוכו לא יהא נראה:

    טיט שעל רגליו ראוי לקנחו קודם שיכנס להתפלל וראוי שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך:

    נוהגים בהם כבוד לכבדן ולרבצן [פי' כבוד נקוי הבית. ריבוץ זריקת המים על פני הקרקע] ונוהגין להדליק בהם נרות לכבדן:

    אפי' לאחר שחרבו עדיין הם בקדושתן וכשם שנוהגים בהם כבוד בישובן כך נוהגים בחרבנם חוץ מכבוד ורבוץ ואם עלו בהם עשבים תולשים אותם ומניחים אותם במקומן משום עגמת נפש כדי שיראו העם ותעיר רוחם וישתדלו לבנותה:

    אם בשעת בנין ב"ה התנו עליו להשתמש בו מותר להשתמש בו בחרבנו אבל בישובו לא מהני תנאה ואפילו בחורבנו לתשמיש מגונה כגון זריעה וחשבונות של רבים לא מהני תנאה בד"א בבתי כנסיות שבחוצה לארץ אבל בבתי כנסיות שבא"י לא מהני שום תנאי:

    יש ליזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי ב"ה תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם: הגה וכל זה דוקא בב"ה קבוע שנבנה מתחלה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לב"ה מותר לשכב עליו (פסקי מהר"י):