שולחן ערוך, אורח חיים סימן קמ״ג

<b>דין אם נמצא ס"ת מוטעה ויתר דיני הספר. ובו ה סעיפים:</b><br>אין קורין בתור' בפחות מי' גדולי' בני חורין ואם התחילו בי' ויצאו מקצתן גומרין:

אם כתוב כל חומש לבדו אפילו בגלילה כספ' תורה אין קורין בו עד שיהיה כל חמשה חומשים תפורים ביחד: הגה והם כתובים בגלילה כספר תורה אבל בחומשים שלנו אפי' כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם (מרדכי ס"פ הניזקין וס"פ הקומץ ותשובת הרמב"ן סי' קפ"ז וקצ"ט רבי ירוחם נ"ב ח"ג ואגור בשם שבולי לקט ומהרי"ק שורש ס"ח והכל בו ומ"ע פ"ט מהל' ס"ת) ובמקום שיש ס"ת ואין ש"ץ הבקי בנגינה בעל פה ראיתי נוהגים שהש"ץ קורא מן החומש בנקוד והעולה קורא אחריו מן הס"ת הכשר:

אפילו בכפרים שאין נמצא להם ס"ת כשר אין מברכין עליו:

אם נמצא טעות בספ' תורה בשעת קריאה מוציאין ס"ת אחרת ומתחילין ממקום שנמצא הטעות ומשלימין הקורים על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא טעות באמצע קריא' הקורא גומר קריאתו בספ' הכשר ומברך לאחריה ואינו חוז' לברך לפניה: הגה אם כבר קראו עמו שלשה פסוקים ואפשר להפסיק פוסקים שם ומברך אחריה ומשלימים המנין בספר תורה האחר שמוציאין (מרדכי פ"ב דמגילה) והא דמוציאין אחר דוקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסירות ויתירות אין להוציא אחר שאין ספרי התורה שלנו מדויקים כל כך שנא' שהאחר יהיה יותר כשר. (אגור ופסקי מהרי"א סימן פ' וריא"ז) ומהרי"ל פסק דאין להביא ספר תורה אחר וב"י פסק דצריך להוציא ס"ת אחר (לכן צריך לחלק כך) ובשעת הדחק שאין לצבור רק ס"ת פסול ואין שם מי שיוכל לתקנו י"א דיש לקרות בו בצבור ולברך עליו (כל בו ואבודרהם) ויש פוסלין (תשובת הרשב"א תפ"ז ות"ה ומיי' פ"י מהלכות ס"ת) ואם חומש אחד שלם בלא טעות יש להקל לקרות באותו חומש אע"פ שיש טעויות באחרים (ר"ן):

בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם ויחזור לברך תחלה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם וכן יעשה כמה פעמים כמספר העולים של אותו היום: