בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן קכ״ה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 125

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 125 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 2 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 124 מילים

      נפתחת ב״דיני קדושה. ובו ב סעיפים: אין הצבור…״

    2. סעיף 255 מילים

      נפתחת ב״טוב לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם…״

    לשון המקור

    <b>דיני קדושה. ובו ב סעיפים:</b><br>אין הצבור אומרים עם ש"צ נקדישך אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה ואז עונים הצבור קדוש:

    טוב לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם שליח צבור: הגה ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה וכן מנענעים גופן ונושאין אותן מן הארץ [טור ושבולי לקט] ואין לדבר באמצע הקדושה [מהרי"ל וב"י בשם מהרי"א ודרך ארץ זוטא] ומי שאמר סדר קדושה ובא לבה"כ ומצא צבור עונין קדוש' חוזר ועונ' עמהם: [תשובת הרשב"א סי' רמ"ט]: