בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן קי״א

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 111

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 111 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1112 מילים

      נפתחת ב״דין סמיכת גאולה לתפלה. ובו ג סעיפים:…״

    2. סעיף 213 מילים

      נפתחת ב״החזן כשמתחיל י"ח בקול רם חוזר ואומר…״

    3. סעיף 320 מילים

      נפתחת ב״אם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור…״

    לשון המקור

    <b>דין סמיכת גאולה לתפלה. ובו ג סעיפים:</b><br>צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפי' באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: הגה וי"א שמותר לענות אמן על גאל ישראל וכן נוהגין (טור) וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה משום דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי ושבת לאו זמן צרה ולענ"ד נראה דמה שאין כן ביו"ט הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פ"ק דר"ה בפסח על התבואה וכו') (הגהות אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' י"ט) וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך (טור):

    החזן כשמתחיל י"ח בקול רם חוזר ואומר ה' שפתי תפתח ופי יגיד וכו':

    אם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור מתפללין לא יתפלל עמהם אלא קורא ק"ש ואח"כ יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף: