בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אבן העזר סימן צ״ז

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אבן העזר סימן 97

    שולחן ערוך אבן העזר סימן 97 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 2 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 142 מילים

      נפתחת ב״(אם) הבעל יכול להשביע אשתו בטענת ספק.…״

    2. סעיף 237 מילים

      נפתחת ב״המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא אינו…״

    לשון המקור

    <b>(אם) הבעל יכול להשביע אשתו בטענת ספק. ובו ד סעיפים:</b><br>המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופוס משביעה אפי' בטענת שמא של שתי כסף אבל אם אינה נושאת ונותנת אלא שמתעסקת בצרכי הבית בפלכה ובעיסתה כדרך כל הנשים אינו יכול להשביעה בטענת שמא:

    המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא אינו יכול להשביעה עד שתתבע כתובתה וי"א שמשביע' כל זמן שירצה (ייחד לה קרקע בכתובתה אע"פ שבאתה לגבות כתובתה לא מקרי תובעת כתובה וא"י להשביעה (מרדכי פ' הכותב) לפי סברא הראשונה):