שולחן ערוך, אבן העזר סימן קכ״ג

<b>מי ראוי לכתוב הגט ונכתב וניתן בשבת. ובו ה סעיפים:</b><br>הכל כשרים לכתוב הגט חוץ מחמשה כותי ועבד וחש"ו אפי' האשה בעצמה אם אמר לה הבעל לכתבו יכולה לכתבו ותקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה: הגה והבעל לכתחלה לא יכתוב הגט בעצמו גם לא יצוה לסופר כיצד יכתוב אלא אומר לו סתם לכתוב (מצא בקונטרסים) וי"א דיש להחמיר שגם קרוב לא יכתוב לכתחלה היכא דאפשר באחר (מהרי"ק שורש ק"ו) ולכתחלה יכתוב הסופר בידו הימנית ואם הוא אטר יד יכתוב בשמאלו (מ"כ בתקון ישן):

ישראל שהמיר או שהוא מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא ככותי לכל דבר:

כתב הגט אחד מאלו החמשה אינו גט אע"פ שחתמו בו עדים כשרים ונמסר לה בכשרים בד"א בשכתב התורף אבל אם לא כתב אלא הטופס והניח מקום התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן והרי את מותרת לכל אדם וכתבו הפקח הגדול הישראלי לשמו ה"ז גט כשר (וי"א דאפי' בכה"ג פסול מדרבנן) (טור בשם ר"י):

מותר להניח חרש שוטה וקטן לכתוב טופס הגט לכתחילה והוא שיהיה גדול הפקח עומד על גבן אבל הכותי והעבד אין כותבין טופס לכתחלה ואפילו ישראל עומד על גבן:

הכותב גט בשבת או בי"כ בשוגג ונתנו לה ה"ז מגורשת כתבו וחתמו בזדון בו ביום או ביו"ט ונתנו לה אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה כתבו בי"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים ה"ז גט פסול: הגה אבל כתבו בזדון בי"כ ושבת ה"ז בטל מדאורייתא כן דקדק הב"י ואין לגרש בלילה ואם גירש בלילה י"א דהוי גט פסול (ר"י מינץ) ולכן לאחר שהתפללו הקהל ערבית אע"פ שעדיין היום גדול אין לגרש (בת"ה סי' רמ"ח) (וע"ל ס"ס קנ"ד סעיף פ"ח ופ"ט):