בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן נ״ז

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 57

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 57 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 2 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 181 מילים

      נפתחת ב״דין שאסור להשהות שטר פרוע. ובו ב…״

    2. סעיף 248 מילים

      נפתחת ב״שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה…״

    לשון המקור

    <b>דין שאסור להשהות שטר פרוע. ובו ב סעיפים:</b><br>אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו (וה"ה שטר שנמחל שעבודו) (תשו' הרא"ש כלל ע"ח) ואם אינו רוצה להחזיר שטר פרוע ראוי לנדותו עד שיחזירנו ואין לו לעכב השטר בשביל פשיטי דספרא: הגה ובמקום שאין הלוה נותן שכר הסופר א"צ להחזיר השטר ובלבד שיקרענו (ב"י בסי' ס"א בשם הרשב"א) אבל מותר להשהות שטר של מנה אע"פ שאינו חייב אלא חמשים והוא שיכתוב שובר על גביו ממה שנפרע או יכתוב שובר בפני עצמו וימסרנו ללוה:

    שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו כמו שנתבאר בסי' מ"ח ואם אמר לו הלוה פרעתי והשיב המלוה כן היה אבל החזרתים לך הרי מודה שנמחל שעבודו ואינו גובה בו אבל אם אמר החזרתים לך שתחליפם לי מפני שלא היו המעות יוצאים אלא ע"י הדחק השטר קיים: