שולחן ערוך, חושן משפט סימן נ׳

<b>שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה. ובו סעיף אחד:</b><br>שטר בעדים שכתוב בו אני פלוני לויתי ממך מנה כל המוציאו גובה בו אבל אם אין בו עדים אלא שהוא כתב ידו מתוך שנאמן לומר פרעתי נאמן לומר לא לויתי ממך אלא מאחר ונפל ממנו ומצאתו: הגה וה"ה פסק דין שכתוב בו פלוני נתחייב לכנגדו חייב לשלם למי שמוציאו (מרדכי פרק ג"פ ופסקי רקנטי סי' תל"ז ותשו' מהר"ם ד"פ סי' תקכ"א וכן שטר שכתוב בו פלוני חייב לפלוני או לכל מי שמוציאו חייב לשלם לכל מי שמוציאו ודוקא שבא מחמת אותו פ' אא"כ כתוב בפירוש בין בא מחמתו או שלא מחמתו (ר"י נ"ו ח"ה) ואם נכתב שובר משום אדם על שטר זה אח"כ שום אדם לא יוכל לגבות בו (נ"י פרק ג"פ בשם הר"מ והריטב"א) ואם כתב בשטר שמשעבד עצמו נגד המוציא שטר חוב זה עליו אע"ג שידוע שלא היה חייב לו מעולם מ"מ חייב לשלם לו דהרי מ"מ נשתעבד נגדו (תשו' הרא"ש כלל ס"ח סי' ט' וי"א) וכמו שנתבאר לעיל סי' מ' וע' לקמן סי' ס"א ס"י: