בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן שנ״ח

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 358

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 358 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 12 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 12 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 183 מילים

      נפתחת ב״דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי…״

    2. סעיף 226 מילים

      נפתחת ב״אין לוקחין עצים או פירות משומרי פירות…״

    3. סעיף 36 מילים

      נפתחת ב״וכולם שאמרו הטמן אסור לקחת מהם:…״

    4. סעיף 431 מילים

      נפתחת ב״מותר ליקח מהאריס שהרי יש לו חלק…״

    5. סעיף 562 מילים

      נפתחת ב״אין לוקחין מהנשים ומהעבדים ומהקטנים אלא דברים…״

    6. סעיף 643 מילים

      נפתחת ב״לוקחים מהבדדים (וכ' ה"ה פרוש בעלי בית…״

    7. סעיף 722 מילים

      נפתחת ב״מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו ושהסורק…״

    8. סעיף 822 מילים

      נפתחת ב״הכובס נוטל ג' חוטין והם שלו יתר…״

    9. סעיף 921 מילים

      נפתחת ב״החייט ששייר מהחוט כדי משיכת מחט ושייר…״

    10. סעיף 1034 מילים

      נפתחת ב״נסורת שהחרש מוציא במעצד שלו בכשיל של…״

    11. סעיף 118 מילים

      נפתחת ב״בכל הדברים וכיוצא בהם הולכים אחר מנהג…״

    12. סעיף 1264 מילים

      נפתחת ב״כל אומן שמכר דבר מהדברים שאינם שלו…״

    לשון המקור

    <b>דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי אומנות. ובו יב סעיפים:</b><br>כל דבר שחזקתו שהוא גנוב אסור ליקח אותו וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב אין לוקחין אותו לפיכך אין לוקחים מהרועים צמר או חלב או גדיים אבל לוקחים מהם חלב וגבינה במדבר אבל לא ביישוב ומותר ליקח מהרועים ד' צאן או ד' גיזות של צמר מעדר קטן או חמשה מעדר גדול שאין חזקתו שהוא גנוב כללו של דבר כל שהרועה מוכרו אם היה ב"ה מרגיש בו מותר ללוקחו ואם לאו אסור:

    אין לוקחין עצים או פירות משומרי פירות אלא בזמן שהם יושבים ומוכרים והסלים והפלס בפניהם שהרי הדבר גלוי ויש לו קול והוא שיהיה על פתח הגינה:

    וכולם שאמרו הטמן אסור לקחת מהם:

    מותר ליקח מהאריס שהרי יש לו חלק בפירות ובעצים: הגה וי"א דדוקא לאחר שחלקו דסתמא שלו הוא מוכר אבל קודם חלוקה אסור דחיישינן שלא יתן לב"ה נגד מה שנטל (טור סכ"א):

    אין לוקחין מהנשים ומהעבדים ומהקטנים אלא דברים שחזקתן שהם שלהם מדעת הבעלים כגון נשים שמכרו כלי פשתן בגליל או עגלים בשרון ולוקחין בצים ותרנגולים בכל מקום [ מכל אדם] וכלם שאמרו הטמן אסור: הגה מעשה באשה אחת שהחזיקה בשל יתומים וגזרו שלא ישא אותה שום אדם כדי שלא להחזיק ידי עוברי עבירה (פסקי מהרא"י סי' ר"ס ורס"א) (והביאו ג"כ לעיל סי' ט"ו):

    לוקחים מהבדדים (וכ' ה"ה פרוש בעלי בית הבד ושוכרין אותו לעשות בו שמן ורש"י פי' בעלי בית הבד שתגרין הן בשמן ולוקחין מן נשיהן במדה שהיא בפרהסיא) זתים במדה ושמן במדה אבל לא זתים מועטים ושמן מועט שחזקתן גניבה וכן כל כיוצא בזה:

    מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו ושהסורק מוציא הרי אלו של בעל הבית (דכל מה שמקפיד עליו ב"ה הוא שלו) (טור ס"ב):

    הכובס נוטל ג' חוטין והם שלו יתר מכאן של בעל הבית ואם היה שחור על גבי לבן נוטל את הכל והם שלו:

    החייט ששייר מהחוט כדי משיכת מחט ושייר מהבגד מטלית שהוא ג' אצבעות על ג' אצבעות חייב להחזירה לבעלים פחות מכאן שלו:

    נסורת שהחרש מוציא במעצד שלו בכשיל של ב"ה ואם היה עושה אצל ב"ה אף הנסורת של ב"ה וכן בשאר מלאכות כל שב"ה מקפיד עליו הוא של ב"ה שאינו מקפיד הוא של פועל (טור שם):

    בכל הדברים וכיוצא בהם הולכים אחר מנהג המדינה:

    כל אומן שמכר דבר מהדברים שאינם שלו בהלכות מדינה כגון מוכין שמכרן הסורק במקום שנהגו שיהיה של בעל הבית אסור ליקח ממנו אבל לוקחים ממנו כר מלא מוכין (דהוי נשתנה ביד הגנב ואע"ג דשינוי החוזר אינו קונה מ"מ בספק גניבה מותר בכי האי גוונא וכל כיוצא בזה) (המגיד פ"ו דגניבה) ואם מכר האומן דברים שהם שלו בהלכות המדינה לוקחים ממנו ואם אמר הטמן אסור: