שולחן ערוך, חושן משפט סימן של״א

<b>השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה. ובו ג סעיפים:</b><br>השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו יכול לכופן אפי' הוסיף על שכרן כיון שלא התנה כן בשעה ששכרן: הגה לא היה מנהג בעיר או שאמר להן אני שוכר אתכם כדין תורה חייבין לצאת מביתם בזריחת השמש ולעשות מלאכה עד צאת הכוכבי' (טור ס"ד) ובערב שבת מקדים עצמו לביתו שיוכל למלאות לו חביות של מים ולצלות לו דג קטן ולהדליק את הנר (שם ס"ה בשם הירושלמי) לא היה מנהג בעיר אבל רוב אנשי העיר באין ממקו' שיש שם מנהג אזלינן בתר מנהג העיר שבאו משם הלך ממקו' שנהגו להשכים ולהעריב למקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב או איפכא אזלינן בתר המקום ששכר שם הפועלים (נ"י ר"פ הפועלים בשם ירושלמי) ואינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים אבל דבר שאינו נעשה רק פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג (ריב"ש סי' תע"ה):

מקום שנהגו לזון יזון לספק בגרוגרות או בתמרי' וכיוצא בהם יספק הכל כמנהג המדינה:

השוכר את הפועל ואמרו לו כאחד וכשנים מבני העיר מחשבין היתר שבשכירו' והפחות שבשכירו' ומה שביניהם נותן החצי כגון אם היתר בשש והפחות בארבע נותן להם חמש: