בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן קצ״א

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 191

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 191 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 135 מילים

      נפתחת ב״דין קניית קרקע בשטר. ובו ד סעיפים:…״

    2. סעיף 219 מילים

      נפתחת ב״בד"א במוכר שדהו מפני רעתה אבל בשאר…״

    3. סעיף 335 מילים

      נפתחת ב״שטרי דידן שטרי קנין הם: הגה והקרקע…״

    4. סעיף 472 מילים

      נפתחת ב״קנה קרקע בדמים ידועים והמוכר אומר לא…״

      חכמים: רבה.

    לשון המקור

    <b>דין קניית קרקע בשטר. ובו ד סעיפים:</b><br>בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה שדי נתונה לך שדי מכורה לך כיון שהגיע השטר לידו קנה אע"פ שאין שם עדים כלל:

    בד"א במוכר שדהו מפני רעתה אבל בשאר קרקעות אע"פ שהגיע שטר המכר בעדים לידו לא קנה עד שיתן דמים:

    שטרי דידן שטרי קנין הם: הגה והקרקע נקנה על ידו ואם כתב לו בפירוש שלא מכר לו בשטר ואינו אלא לראייה בעלמא אין הקרקע נקנית על ידו (הר"ן פ"ק דקדושין והמגיד פ"א דקדושין ופ"א דמכירה):

    קנה קרקע בדמים ידועים והמוכר אומר לא קבלתי המעות והלוקח אומר כבר נתתי אם הוא מקום שנותנים מעות ואח"כ כותבים וכתב בשטר שהודה שקבל הלוקח נאמן: הגה מכר לו קרקע בשטר או במעות (וא"ל קני) לאחר שלשים יום ונקרע השטר תוך הזמן או נאבדו המעות אם אמר לו קני לך מעכשיו ולאחר ל' יום קנה לא אמר מעכשיו לא קנה וה"ה לקנין חזקה (ב"י בשם תוס' פרק האשה רבה ונ"י פ"ק דמציעא):