בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן קל״ב

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 132

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 132 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 6 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, ליחסים שבין אדם לחברו ודיני ממונות. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • יחסים שבין אדם לחברו ודיני ממונות

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 6 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 149 מילים

      נפתחת ב״עבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים…״

      חכמים: רב לאחרים.

    2. סעיף 227 מילים

      נפתחת ב״אשה פנויה שערבה לאחרים ונשאת דינה כלוותה…״

      חכמים: רבה.

    3. סעיף 359 מילים

      נפתחת ב״שנים שערבו לא' כשיבא המלוה ליפרע מהערב…״

      חכמים: רב יפרע.

    4. סעיף 425 מילים

      נפתחת ב״פרע אחד מהם כל החוב למלוה ובירר…״

    5. סעיף 515 מילים

      נפתחת ב״אחד שערב בשביל שנים כשיפרע המלוה יודיעו…״

      חכמים: רב בשביל.

    6. סעיף 619 מילים

      נפתחת ב״ב' שנכנסו ערבים ופטר המלוה את אחד…״

      חכמים: רב הב.

    לשון המקור

    <b>עבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד ואחד בשביל שנים. ובו ו סעיפים:</b><br>עבד או אשת איש שערבו לאחרים או נכנסו קבלנים ונתחייבו לשלם אין חייבים לשלם עד שישתחרר העבד ותתאלמן האשה או תתגרש אבל קטן שערב לאחרים אינו חייב לשלם אף לכשיגדיל (טור ס"ב בשם הגאונים):

    אשה פנויה שערבה לאחרים ונשאת דינה כלוותה ונשאת שאם ערבה על פה (אינה) חייבת לשלם עד שתתאלמן או תתגרש ואם ערבה בשטר גובה ממנה ממה שהכניסה לבעלה:

    שנים שערבו לא' כשיבא המלוה ליפרע מהערב יפרע מאיזה מהם שירצה ואם לא היה לאחד מהם כדי החוב חוזר ותובע מהשני שאר החוב ויש חולקים ואומרים שאם יכול להפרע משניהם לא יפרע מאחד מהם הכל אלא גובה מזה מחצה ומזה מחצה אלא א"כ אין לאחד מהם שאז גובה מהשני הכל ואם אמר ממי שארצה אפרע יפרע מאיזה מהם שירצה:

    פרע אחד מהם כל החוב למלוה ובירר זה בעדים או בהתקבלתי שכתב לו שפרעו הכל אע"פ שלא אמר לו ערבני ואשלם חוזר ותובע מחבירו חלקו:

    אחד שערב בשביל שנים כשיפרע המלוה יודיעו בשביל איזהו מהם הוא פורע כדי שיחזור עליו:

    ב' שנכנסו ערבים ופטר המלוה את אחד מהם י"א שיכול המלוה לתבוע כל הממון מהערב הב' וע' בסי' ע"ז: