בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף ס״ח עמוד א׳פרק 10 תינוקת

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף ס״ח עמוד א׳

    מסכת נדה דף ס״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־302 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    תִּסְגֵּי אַיְיתִי לִמְחַר, וִידַע מַאי קָאָמְרָה לֵיהּ, אֲמַר: דּוּדֵי חָסְרַתְּ, טַשְׁטָקֵי חָסְרַתְּ, עַבְדֵי חָסְרַתְּ?

    דְּרַשׁ רָבָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא שְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ ״אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת״.

    וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה, הָא בָּעֵינַן תֵּכֶף לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

    הֲדַר אוֹקִי רָבָא אָמוֹרָא עֲלֵיהּ, וּדְרַשׁ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם, טָעוּת הֵן בְּיָדִי. בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה? הָא בָּעֵינַן סָמוּךְ לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

    וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף אֶלָּא בַּלַּיְלָה. (אֶלָּא) קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא!

    לָא קַשְׁיָא — הָא דְּאֶפְשָׁר, הָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

    מַתְנִי' נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית, וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

    בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה.

    וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּה שְׁעָתָהּ.

    וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם לְנִדָּתָהּ בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

    גְּמָ' אִיתְּמַר: רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

    אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא — ״הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה״ קָתָנֵי!

    אֶלָּא אַסֵּיפָא, בִּשְׁלָמָא סְפֵק זָבָה אָמְרִינַן, אֶלָּא זָבָה וַדַּאי נָמֵי? הֲרֵי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה!

    אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר דְּרַב וְלֵוִי — שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ אִיתְּמַר: נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

    רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא נִמְצֵאת טְמֵאָה, וְעַכְשָׁיו נִמְצֵאת טְמֵאָה — טְמֵאָה וַדַּאי. וְלֵוִי אָמַר: סְפֵק זָבָה, אֵימַר פְּסַקָה בֵּינֵי וּבֵינֵי.