דף ביאור
מסכת נדה דף נ׳ עמוד ב׳פרק 6 בא סימן
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף נ׳ עמוד ב׳
מסכת נדה דף נ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־314 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
צְרִיכוֹת מַחְשָׁבָה לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ, קָסָבַר מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה.
אָמַר רָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. אַלְמָא מַחְשֶׁבֶת חַיִּים לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה, הָכָא נָמֵי מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה.
רַבִּי זֵירָא אָמַר: הָכָא בְּגוֹזָל שֶׁנָּפַל מִן הָרוּם עָסְקִינַן, דְּלָא הֲוָה קַמַּן דְּלַחְשׁוֹב עֲלֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא הֲוָה.
אַחִיכוּ עֲלֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא עוֹף טָמֵא הוּא, וְעוֹף טָמֵא מִי קָמְטַמֵּא? אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: גַּבְרָא רַבָּה אֲמַר מִילְּתָא, לָא תְּחִיכוּ עֲלֵיהּ, בְּתַרְנְגוֹלֶת שֶׁמָּרְדָה, וּמַאי ״בָּרָא״? דְּאִיבְּרַאי מִמָּרַהּ.
רַב פָּפָּא אָמַר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא הֲוַאי. רַב פָּפָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִיר, תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא.
וְסִימָנָיךְ — ״עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית״. דָּרַשׁ מָרִימָר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא. חַזְיוּהָ רַבָּנַן דְּדָרְסָה וְאָכְלָה, וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא.
תָּנוּ רַבָּנַן: גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לַגַּת, וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְכוּתִי — טָמֵא, לְכֶלֶב — טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף לְכֶלֶב — טָמֵא.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה — לֹא יְטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה?!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ, תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה, שֶׁכֵּן יוֹרֶדֶת לְכָךְ!
אָמַר לָהֶן: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה תּוֹכִיחַ, שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָךְ, וְטִמְּאוּהָ שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? כּוּתִים הָיוּ שָׁם, וְחִשְּׁבוּ עָלֶיהָ לַאֲכִילָה.
בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּכְרַכִּים, לְמָה לַהּ מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהַחֵלֶב בַּכְּרַכִּים — אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר!
אֶלָּא בִּכְפָרִים, וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלָא בָּעֲיָא מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּכְּפָרִים — צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר!
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בַּר חֲנִינָא: לְעוֹלָם בִּכְרַךְ, וְגִתּוֹ מֵאֲסַתּוּ, וַעֲשָׂאַתּוּ כִּכְפָר.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמְּאָה טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה, לֹא תְּטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה?
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ.
מַאי ״אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ״? אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ