בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף כ״ז עמוד א׳פרק 3 המפלת חתיכה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״ז עמוד א׳

    מסכת נדה דף כ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־379 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    חוֹמֶר שְׁנֵי וְלָדוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא נִמּוֹחַ שָׁפִיר שֶׁל שִׁלְיָא וְנִמּוֹחָה שִׁלְיָא שֶׁל שָׁפִיר. תְּיוּבְתָּא.

    אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא, אָמַר רַב מַתְנָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה וְתָלוּ אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא אָמְרוּ תּוֹלִין אֶלָּא בְּשִׁלְיָא הַבָּאָה אַחַר הַוָּלָד.

    אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֶׂה וְתָלוּ אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד, עַד עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרַתְּ לַן.

    אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוִּירָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּהָה הַוָּלָד אַחַר חֲבֵירוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יוֹם. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרַתְּ לַן.

    הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף שִׁבְעָה, וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת תִּשְׁעָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

    אֵיפוֹךְ שְׁמַעְתָּתָא: שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה — לְשִׁלְיָא, עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה — לְוָלָד.

    אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַב מְנַחֵם אִישׁ כְּפַר שְׁעָרִים, וְאָמְרִי לַהּ בֵּית שְׁעָרִים: מַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּהָה וָלָד אֶחָד אַחַר חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וַהֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים לְפָנֵינוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וּמַאן נִינְהוּ? יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא.

    וְהָא אָמַר מָר: אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְעַבֶּרֶת! אָמַר אַבָּיֵי: טִיפָּה אַחַת הָיְתָה וְנִתְחַלְּקָה לִשְׁתַּיִם, אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ בִּתְחִלַּת שִׁבְעָה, וְאֶחָד בְּסוֹף תִּשְׁעָה.

    שִׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא, לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא שֶׁאֵין וָלָד עִמָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין.

    אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם הוֹצִיאוּהוּ בְּסֵפֶל לַבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא טָהוֹר? אָמַר לָהֶן: אֲבָל. וְלָמָּה? לְפִי שֶׁאֵינוֹ.

    אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, כָּךְ אֵינוֹ בַּבַּיִת הַפְּנִימִי! אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִמּוֹק פַּעַם אַחַת, לְנִמּוֹק שְׁתֵּי פְּעָמִים.

    יָתֵיב רַב פָּפָּא אֲחוֹרֵי דְּרַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? קָסָבַר כׇּל טוּמְאָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ מִמִּין אַחֵר — בְּטֵלָה.

    אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: הַיְינוּ נָמֵי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אַחִיכוּ עֲלֵיהּ, מַאי שְׁנָא? פְּשִׁיטָא!

    אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ כִּי הָא מִילְּתָא לֵימָא אִינִישׁ, וְלָא נִשְׁתּוֹק קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה״.

    וְאַזְדָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּתַנְיָא: מְלֹא תַּרְוָד רָקָב שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ עָפָר כֹּל שֶׁהוּ — טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.

    מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר רַבָּה: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִרְבּוּ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת עָפָר עַל פְּרִידָה אַחַת שֶׁל רָקָב, וְחָסַיר לֵיהּ.

    וְאָמֵינָא לְהוּ: אַדְּרַבָּה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִרְבּוּ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת רָקָב עַל