דף ביאור
מסכת נדה דף ט״ז עמוד א׳פרק 2 כל היד
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ט״ז עמוד א׳
מסכת נדה דף ט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
כְּמִין נֵפֶל.
וְהָא ״לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ קָתָנֵי!
הָכִי קָאָמַר: וּבָא כֹּהֵן וְהֵצִיץ בּוֹ, לֵידַע אִם נֵפֶל הִפִּילָה אִם רוּחַ הִפִּילָה, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר נֵפֶל הִפִּילָה — לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כֵּיוָן דְּחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִים שָׁם — וַדַּאי גְּרָרוּהוּ.
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב נַחְמָן: וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְרַבָּנַן?
אֲמַר לְהוּ מִדְּאָמַר הוּנָא חַבְרִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה, וּלְבַסּוֹף רָאֲתָה — חוֹשֶׁשֶׁת לְוִסְתָּהּ, וְחוֹשֶׁשֶׁת לִרְאִיָּיתָהּ. אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא.
אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי קָאָמַר לְהוּ: טַעְמָא דְּרָאֲתָה, הָא לֹא רָאֲתָה — אֵין חוֹשְׁשִׁין, אַלְמָא וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן.
אִיתְּמַר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה, וּלְבַסּוֹף בָּדְקָה — אָמַר רַב: בָּדְקָה וּמָצָאת טְמֵאָה — טְמֵאָה, טְהוֹרָה — טְהוֹרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ בָּדְקָה וּמָצָאת טְהוֹרָה נָמֵי טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא.
לֵימָא, בִּוְסָתוֹת קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר דְּרַבָּנַן.
אָמַר רַבִּי זֵירָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, כָּאן — שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת, כָּאן — שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בִּוְסָתוֹת גּוּפַיְיהוּ קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וּמַר סָבַר: וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה נִדָּה.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: תִּבָּדֵק, וְהָנֵי תַנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: טְמֵאָה נִדָּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תִּבָּדֵק.
אָמַר אַבָּיֵי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. טַעְמָא דְּאִיכָּא חֲרָדָה, הָא לֵיכָּא חֲרָדָה — טְמֵאָה, אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא.
לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא נָמֵי פְּלִיגִי, דְּתַנְיָא: הָרוֹאָה דָּם מֵחֲמַת מַכָּה, אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
רַבִּי אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — חוֹשֶׁשֶׁת לְוִסְתָּהּ.
מַאי לַָאו, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וּמַר סָבַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן?
אָמַר רָבִינָא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן, וְהָכָא בְּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אִשָּׁה טְהוֹרָה וְדָם טָמֵא, דְּקָאָתֵי דֶּרֶךְ מָקוֹר.
וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי: אִי חָיְישַׁתְּ לְוֶסֶת, אִשָּׁה נָמֵי טְמֵאָה, וְאִי לָא חָיְישַׁתְּ לְוֶסֶת, מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר הוּא.
מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כׇּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים כׇּל הַלַּיְלָה.