דף ביאור
מסכת סנהדרין דף נ׳ עמוד ב׳פרק 7 ארבע מיתות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף נ׳ עמוד ב׳
מסכת סנהדרין דף נ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־395 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
הֱוֵי אוֹמֵר: כֹּחַ הַמַּדִּיחַ. וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה חֶנֶק, שֶׁחָמוּר מִסַּיִיף – שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה מִמֶּנּוּ; סַיִיף הַקַּל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?
סְקִילָה חֲמוּרָה מֵחֶנֶק, שֶׁכֵּן נִיתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וּמַאי חוּמְרָא? כְּדַאֲמַרַן.
אַדְּרַבָּה: חֶנֶק חָמוּר, שֶׁכֵּן נִיתַּן לְמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ. וּמַאי חוּמְרָא? שֶׁכֵּן הוּקַּשׁ כּוּ׳.
מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא לַאֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל מִכְּלַל נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל מֵחֶנֶק לִסְקִילָה, שְׁמַע מִינַּהּ: סְקִילָה חֲמוּרָה.
סְקִילָה חֲמוּרָה מִסַּיִיף, שֶׁכֵּן נִיתְּנָה לַמְגַדֵּף כּוּ׳. אַדְּרַבָּה: סַיִיף חָמוּר שֶׁכֵּן נִיתַּן לְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת. וּמַאי חוּמְרָא? שֶׁכֵּן מָמוֹנָם אָבֵד.
אָמַרְתָּ: וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה, כֹּחַ הַמַּדִּיחַ אוֹ כֹּחַ הַנִּידָּח? הֱוֵי אוֹמֵר כֹּחַ הַמַּדִּיחַ. וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה חֶנֶק שֶׁחָמוּר מִסַּיִיף, סְקִילָה חֲמוּרָה מִמֶּנּוּ; סַיִיף הַקַּל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?
חֶנֶק חָמוּר מִסַּיִיף, שֶׁכֵּן נִיתַּן לְמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ. וּמַאי חוּמְרָא? כְּדַאֲמַרַן.
אַדְּרַבָּה: סַיִיף חָמוּר שֶׁכֵּן נִיתַּן לְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת. וּמַאי חוּמְרָא? שֶׁכֵּן מָמוֹנָם אָבֵד.
אָמַרְתָּ: וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה, כֹּחַ הַמַּדִּיחַ אוֹ כֹּחַ הַנִּידָּח? הֱוֵי אוֹמֵר: כֹּחַ הַמַּדִּיחַ. וְתַנְיָא: מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּחֶנֶק.
מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה – בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּשְׂרֵיפָה. זִינְּתָה מֵאָבִיהָ – בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּשְׂרֵיפָה.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? לְרַבָּנַן – נְשׂוּאָה יָצְאָה לִשְׂרֵיפָה, וְלֹא אֲרוּסָה. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – אַחַת אֲרוּסָה וְאַחַת נְשׂוּאָה יָצְאָה לִשְׂרֵיפָה. וְטַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דִּלְרַבָּנַן סְקִילָה חֲמוּרָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה.
נָפְקָא מִינַּהּ לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין, נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה.
מַאי רַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁנֵי כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּבַת כֹּהֵן.
בְּבַת כֹּהֵן, וְלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל?! אֵימָא: אַף בְּבַת כֹּהֵן.
וְהוֹצִיא הַכָּתוּב נְשׂוּאָה מִכְּלַל נְשׂוּאָה, וַאֲרוּסָה מִכְּלַל אֲרוּסָה.
מָה כְּשֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב נְשׂוּאָה מִכְּלַל נְשׂוּאָה לְהַחְמִיר, אַף כְּשֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֲרוּסָה מִכְּלַל אֲרוּסָה לְהַחֲמִיר.
זוֹמְמֵי נְשׂוּאָה בַּת כֹּהֵן, בִּכְלַל זוֹמְמֵי נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל; וְזוֹמְמֵי אֲרוּסָה בַּת כֹּהֵן, בִּכְלַל זוֹמְמֵי אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ חִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִזְנוֹת״ – בְּחִילּוּלִין שֶׁבִּזְנוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
יָכוֹל אֲפִילּוּ פְּנוּיָה? נֶאֱמַר כָּאן ״אָבִיהָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָבִיהָ״. מָה לְהַלָּן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל, אַף כָּאן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״אָבִיהָ״ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת כׇּל הָאָדָם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הִיא מְחַלֶּלֶת״, הֱוֵי כָּל אָדָם אָמוּר.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אָבִיהָ״? נֶאֱמַר כָּאן ״אָבִיהָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָבִיהָ״. מָה לְהַלָּן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל, אַף כָּאן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל.
אִי מָה לְהַלָּן נַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה, אַף כָּאן נַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה? נַעֲרָה וְהִיא נְשׂוּאָה, בּוֹגֶרֶת וְהִיא אֲרוּסָה, בּוֹגֶרֶת וְהִיא נְשׂוּאָה, וַאֲפִילּוּ הִזְקִינָה – מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבַת כֹּהֵן״ – מִכׇּל מָקוֹם.
״בַּת כֹּהֵן״,