מסכת בבא מציעא דף ח׳ עמוד ב׳פרק 1 שנים אוחזין

שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי: רָכוּב וּמַנְהִיג, חַד קָנֵי וְחַד לָא קָנֵי. וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא רָכוּב לְחוֹדֵיהּ וּמַנְהִיג לְחוֹדֵיהּ – מַנְהִיג לְחוֹדֵיהּ מִי אִיכָּא מַאן דְּאָמַר לָא קָנֵי? אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר דְּלָא קָנֵי – רָכוּב הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר.

אֶלָּא רָכוּב בִּמְקוֹם מַנְהִיג אִיבַּעְיָא לֵיהּ. מַאי: רָכוּב עָדִיף – דְּהָא תָּפֵיס בַּהּ, אוֹ דִלְמָא מַנְהִיג עָדִיף – דְּאָזְלָא מֵחֲמָתֵיהּ?

אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר לִי רַב יְהוּדָה: נֶחְזֵי אֲנַן, דִּתְנַן: הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר אֶת הַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן.

וּמִדְּאָפֵיךְ שְׁמוּאֵל וְתָנֵי: וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין אֶת הַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן, שְׁמַע מִינַּהּ רָכוּב לְחוֹדֵיהּ לָא קָנֵי, וְכׇל שֶׁכֵּן רָכוּב בִּמְקוֹם מַנְהִיג.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא זִמְנִין סַגִּיאִין אֲמַרְתְּ לַן: נֶחְזֵי אֲנַן, וְלָא אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה.

אֲמַר לֵיהּ: אִבְרָא! וּדְכִירְנָא נָמֵי דַּאֲמַרִי לֵיהּ: הֵיכִי פָּשֵׁיט מָר רָכוּב מִיּוֹשֵׁב? יוֹשֵׁב לָא תָּפֵיס בְּמוֹסֵירָה, רָכוּב תָּפֵיס בְּמוֹסֵירָה! וַאֲמַר לִי רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹסֵירָה לָא קָנֵי.

אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הֵיכִי פָּשֵׁיט מָר רָכוּב מִיּוֹשֵׁב? יוֹשֵׁב לָא תָּפֵיס בְּמוֹסֵירָה, רָכוּב תָּפֵיס בְּמוֹסֵירָה! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי תְּנָא אִידֵּי: מוֹסֵירָה לָא קָנֵי.

אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: מוֹסֵירָה מֵחֲבֵירוֹ – קָנָה. בִּמְצִיאָה וּבְנִכְסֵי הַגֵּר – לָא קָנֵי.

מַאי לְשׁוֹן מוֹסֵירָה? אָמַר רָבָא: אִידִי אַסְבְּרָא לִי כְּאָדָם הַמּוֹסֵר דָּבָר לַחֲבֵירוֹ. בִּשְׁלָמָא מֵחֲבֵירוֹ קָנֵי, דְּקָא מָסַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ. אֶלָּא בִּמְצִיאָה וּבְנִכְסֵי הַגֵּר מַאן קָא מָסַר לֵיהּ דְּלִיקְנֵי?

מֵיתִיבִי: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְכוּ׳. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר – הַשְׁתָּא יוֹשֵׁב קָנֵי, רָכוּב מִיבְּעֵי?! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּשְׁמַע מִינַּהּ רָכוּב קָנֵי.

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַנְהִיג בְּרַגְלָיו. אִי הָכִי, הַיְינוּ מַנְהִיג! תְּרֵי גַּוְונֵי מַנְהִיג, מַהוּ דְּתֵימָא: רָכוּב עָדִיף, דְּהָא מַנְהִיג וְתָפֵיס בַּהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּא שְׁמַע: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין בְּגָמָל, וּמַנְהִיגִין בַּחֲמוֹר, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג,