דף ביאור
מסכת בבא קמא דף ע״ג עמוד א׳פרק 7 מרובה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא קמא דף ע״ג עמוד א׳
מסכת בבא קמא דף ע״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־359 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? דְּאַסְהִידוּ בֵּיהּ תְּרֵי לְחַד, וּתְרֵי לְחַד. אִי נָמֵי דְּפַסְלִינְהוּ בְּגַזְלָנוּתָא.
לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם חִידּוּשׁ – לֵיכָּא. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת – אִיכָּא.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: עֲבַד רַב פָּפָּא עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּיע״ל קג״ם.
תְּנַן: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּל.
מַאי, לָאו שֶׁהֵעִידוּ עַל הַגְּנֵיבָה, וְחָזְרוּ וְהֵעִידוּ עַל הַטְּבִיחָה, וְהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה?
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, הָנֵי – כֵּיוָן דְּאִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַגְּנֵיבָה, אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי אַסְהִדוּ אַטְּבִיחָה – פְּסוּלִין הֲווֹ; אַמַּאי מְשַׁלְּמִין אַטְּבִיחָה?
אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה תְּחִילָּה.
אָמְרִי: סוֹף סוֹף, כִּי הָדְרִי מִיתַּזְּמִי אַגְּנֵיבָה, אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּכִי אַסְהִדוּ אַטְּבִיחָה – פְּסוּלִין הֲווֹ; אַמַּאי מְשַׁלְּמִי אַטְּבִיחָה?
וְהִלְכְתָא: שֶׁהֵעִידוּ בְּבַת אַחַת, וְהוּזַּמּוּ.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגָּנַב, וְהֵן מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁטָּבַח, וְהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ, בָּטְלָה כּוּלָּהּ.
הוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה – הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת, אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ, בָּטְלָה כּוּלָּהּ.
מַאי ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״, וּמַאי ״בְּעֵדוּת אַחַת״? אִילֵימָא ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״ – בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת מַמָּשׁ, בִּשְׁתֵּי כִּתּוֹת; ״בְּעֵדוּת אַחַת״ – בְּכַת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה;
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בְּעֵדוּת אַחַת – בְּכַת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה, כִּי מַסְהֲדִי אַגְּנֵיבָה וַהֲדַר מַסְהֲדִי אַטְּבִיחָה, כִּי מִתַּזְּמִי אַטְּבִיחָה – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ, וְאִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַגְּנֵיבָה; מֵהֵיכָא תֵּיתֵי הָךְ?
אֶלָּא לָאו ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״ – בְּעֵדוּת אַחַת כְּעֵין שְׁתֵּי עֵדִיּוֹת, וּמַאי נִינְהוּ – כַּת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה; אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת בְּבַת אַחַת – לֹא.
וְסַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר – כְּדִיבּוּר דָּמֵי.
מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל, וְכֵיוָן דְּמֵהַהִיא שַׁעְתָּא קָא מִיתַּזְּמִי – אַטְּבִיחָה דְּקָא מִיתַּזְּמִי, אִיתַּזּוּם; אַגְּנֵיבָה דְּלָא מִיתַּזְּמִי, לָא אִיתַּזּוּם.
רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, וְכֵיוָן דְּמִיָּד כִּי אַסְהִידוּ הוּא דְּמִיפַּסְלִי, אִי אִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַטְּבִיחָה – אִיתַּזַּמוּ לְהוּ נָמֵי אַגְּנֵיבָה, דְּהָא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר – כְּדִיבּוּר דָּמֵי.
אָמְרִי: אִי תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל. אֶלָּא הָכָא בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי קָא מִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר