דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף קנ״ד עמוד ב׳פרק 9 מי שמת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף קנ״ד עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף קנ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־391 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בִּשְׁלָמָא לְדִידִי – דְּאָמֵינָא רְאָיָה בְּעֵדִים; כֵּיוָן דְּאָמַר לְלָקוֹחוֹת: ״אַיְיתוֹ עֵדִים״, וְלָא אַשְׁכַּחוּ, הַיְינוּ דְּקָא אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מַהוּ לְבוֹדְקוֹ. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ: רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר, לְמָה לְהוּ לְבוֹדְקוֹ? לְקַיְּימוּ שְׁטָרַיְיהוּ, וְלוֹקְמוּ בְּנִכְסֵי!
מִי סָבְרַתְּ נִכְסֵי בְּחֶזְקַת בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָיְימִי – וְקָא אָתוּ לָקוֹחוֹת וּמְעַרְעֲרִי? נִכְסֵי בְּחֶזְקַת לָקוֹחוֹת קָיְימִי – וְקָא אָתוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְקָא מְעַרְעֲרִי!
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָאָמַר לְהוּ: אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ, וְאִישְׁתִּיקוּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָא מְעַרְעֲרִי, מִשּׁוּם הָכִי אִישְׁתִּיקוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָקוֹחוֹת קָא מְעַרְעֲרִי, אַמַּאי שָׁתְקִי? לֵימְרוּ לֵיהּ: אֲנַן זוּזֵי יָהֲבִינַן לֵיהּ, לִינַּוַול וְלִינַּוַּול!
אִי מִשּׁוּם הָא – לָא אִירְיָא; הָכִי קָאָמַר לְהוּ: חֲדָא, דְּאִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ. וְעוֹד, וְכִי תֵּימְרוּ זוּזֵי שְׁקַל – לִינַּוַול וְלִינַּוַּול; סִימָנִים עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַחַר מִיתָה.
תָּא שְׁמַע: שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, זוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בְּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל שָׂדֶה וּבָא – בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְקָרָא עָלָיו אֶחָד עַרְעָר לוֹמַר: ״שֶׁלִּי הִיא״, וְהוֹצִיא זֶה אֶת אוֹנוֹ לוֹמַר: ״שֶׁמְּכַרְתָּהּ לִי״ אוֹ ״שֶׁנְּתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה״, אִם אָמַר: ״אֵינִי מַכִּיר בִּשְׁטָר זֶה מֵעוֹלָם״ – יִתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו.
אִם אָמַר: ״שְׁטַר פַּסִּים הוּא זֶה״ אוֹ ״שְׁטַר אֲמָנָה״; ״שֶׁמָּכַרְתִּי לָךְ, וְלֹא נָתַתָּ לִי דָּמִים״ – אִם יֵשׁ עֵדִים, הַלֵּךְ אַחַר עֵדִים; וְאִם לָאו – הַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁטָר.
לֵימָא רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ; וְלָא רַבָּנַן?
אֲמַר לֵיהּ: לָא; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: דִּבְרֵי הַכֹּל – מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! דִּתְנַן: אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין!
אֲמַר לֵיהּ: אִי עֵדִים אַלִּימֵי וּמַרְעִי שְׁטָרָא, אִיהוּ כָּל כְּמִינֵּיהּ?! אֲמַר לֵיהּ, וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ: יָפֶה עִרְעֲרוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה! אֲמַר לֵיהּ: זוֹ – אֶלְעָזָר אֲמָרָהּ; אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר זֶה מֵעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אִם יִכְפּוֹר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידוֹ, יִכְפּוֹר בְּרַבִּי יַנַּאי רַבּוֹ? דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, לֹא מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. אֵין רְאָיָה אֶלָּא בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר!
בְּרַם, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבֵּינוּ יוֹסֵף – דְּאָמַר רַבֵּינוּ יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי חֲכָמִים, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וּמַאי דִּבְרֵי הַכֹּל? דְּרַבָּנַן לְגַבֵּי רַבִּי מֵאִיר – דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא.
וְהָא אִיפְּכָא תְּנַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה! אֵיפוֹךְ. וְהָא תַּנְיָא: אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין! אֵיפוֹךְ.
וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן ״רְאָיָה בְּעֵדִים״ קָאָמַר! אֵיפוֹךְ. לֵימָא לֵיפוֹךְ נָמֵי תְּיוּבְתָּא? לָא,