מסכת בבא בתרא דף קט״ו עמוד א׳

בן הבן ובת הבן ובן בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו. וא"ת תיפוק ליה דבני בנים הרי הן כבנים כדאמר בפ' אלמנה (יבמות דף ע.) דזרע זרעה לא צריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים וי"ל דהתם דכתיב וזרע אין לה מזרע משמע בני בנים כדמשמע בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סד: ושם) גבי מעביר בנו ובתו באש דקאמר אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת"ל ומזרעך אלמא דמלשון זרע משמע בני בנים וליכא למימר דהתם מיתורא דריש דא"כ הוה ליה למדרש איפכא דקרא ומזרעך כתוב ברישא אבל מבנו ובתו לא משמע ליה התם בני בנים הלכך הכא דכתיב בן איצטריך לרבויי בנו ובתו וממאי דכתיב (ויקרא י״ח:י״ז) ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה אין ראיה מדאיצטריך לכתוב בת בנה דבני בנים לא הוו כבנים דאיכא למימר דאי לא כתב בת בנה הוה אסרינן עד סוף כל הדורות משום דבני בנים הרי הן כבנים וא"ת כיון דאין בני בנים כבנים מנלן גבי יבום דפוטר בן הבן מיבום וכי תימא דנפקא לן מאין לו הא איצטריך לרבות ממזר וי"ל דשקולים הם ויבאו שניהם אי נמי דבן הבן נפקא לן מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי וקשה לרשב"א דאמאי איצטריך הכא קרא דבני בנים קודמין לאחין תיפוק ליה מדלענין יבום בני בנים ובנים כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו וי"ל דהכא איצטריך דבן הבן או בת הבן יורשין עם בני המת או בת הבת עם הבנות דמיבום לא הוה ידעינן אלא דעדיפא מאח ולר"י נראה הא דבני בנים כבנים גבי יבום מנחלה הוא דקיימא לן ולא מהנך טעמי דפרישית לעיל (בבא בתרא דף קח.) ואם תאמר ומנלן דממזר יורש את אביו כדמשמע בקידושין (דף ד. ושם) דהא גבי יבום (יבמות ד' כב:) צריך רבוי וכן גבי בת כהן נמי איצטריך קרא לזרע פסול וליכא למימר דנפקא לן מואין לו דשקולין הם או משום דיבום בנחלה תלא רחמנא וגבי יבום איכא רבויא דאי איצטריך דרשא להכי אמאי פריך בפ' שני דיבמות (דף כב: ושם) יורשו ומטמא לו פשיטא ויש לומר דזרע משמע כשר לכך איצטריך גבי בת כהן רבויא אבל בן משמע נמי פסול והא דאיצטריך גבי יבום לרבויי בן פסול היינו משום דה"א נילף אחוה אחוה מבני יעקב דכשרים ולא פסולים דמהאי טעמא נמי אמר התם דה"א שאח פסול אינו זוקק ליבום אי לאו משום דמצינו בקרא דבן פסול פוטר ומדלענין מיפטר פוטר מזקיק נמי זקיק: [וע' תוס' לעיל (בבא בתרא קט.) ד"ה כיון]:

המשנה השניה והכונה לבאר בה ענין החלק השני והוא שאמר סדר נחלות כך היא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחים כל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחים אחים קודמין לאחי האב כל יוצאי ירכו של אחים קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה כל יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו אמר הר"ם יש לך לזכור בסדר הנחלות שלשה עקרים האחד כי כשימות אדם בניו קודמין לנחלתו ואם אין לו בנים תשוב הירושה לאב והעקר השני כי כל הזוכה בירושה [ראה בפיה"מ הנדפס בגמ'] הוא אותו שנפטר והעיקר השלישי כי הזכרים קודמין לנקבות כשקורבתם אצל המת שוה ואלה השלשה עיקרים הם יסוד הענין לידע מי יירש ומי לא יירש והנני עושה לך משל יתבאר לך ממנו היאך ראוי על אלה העיקרים לירש האחים והאחיות ואחי האב ואחות האב ואבות האבות בענין שכשימות אדם על דרך משל יורש אותו אב אב זקנו ושים בלבך כי עמרם נפטר והיה ראוי לירש אותו משה ואהרן ואינם מצויים חיים ובקש מהם הזכרים והם לא נמצאים ובקש מהם הנקבות לא נמצא תשוב הירושה למרים להעדר הזכרים וזרעם מצאנו מרים שכבר מתה ובקש אם הניחה זרע זכר או בן זכר ואם לא נמצא נחזור אחר כן לבקש אם יש לה בת או זרע בת ואם לא נמצא נחשוב שקהת הוא הנפטר לא עמרם ונחקור על יורשיו ר"ל יורשי קהת על הדרך שעשינו בזרע עמרם ואם מצאנו יצהר וחברון ועוזיאל אחי עמרם נוריש אותם נכסי עמרם לפי שהם יורשי קהת ועל זה הצד ירושת האחים ואם נעדרו נחקור על זרעם הזכרים לפני הנקבות ואם נעדר זרעם נבקש בת קהת שהיא אחות עמרם ואם נמצאת תירש ואם נעדרה יבוקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע ויהיה זרע קהת נעדר חזרה הירושה לאביו והוא לוי אם נמצא לוי ואם נעדר נשים כאילו לוי הוא הנפטר נבקש זרעו והוא גרשון ומררי אם נמצאו יירשו לפי שהם בני לוי שראוי לירש והוא שזכה בנחלות קהת ועל דרך זה יירשו אחי האב ואם נעדרו גרשון ומררי וזרעם הנקבות חזרה הירושה ליוכבד ואם נעדרה נבקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע חזרה הירושה ליעקב ונחזור על יורשיו שהם הבנים לא נמצא אותם ואת תולדותם תחזור הירושה ליצחק ונחשוב כאלו יצחק הוא המת וחזור על יורשיו והוא עשו נכרת הוא וזרעו זכריהם ונקבותיהם חזרה הירושה לאברהם והזכרים קודמין לנקבות בכל זה ועל זה הדרך הולכת תמיד וזהו שאמרו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן הנה נתבאר לך היאך יירש אברהם לעמרם ונתבאר לך שאין ירושה לאחים בחיי האב ולא לאחי אבי האב בחיי אבי אבי האב ולא לאחי אבי אבי האב בהמצא זקנו של אב האב ועל דרך זה תעלה תמיד ושמור העקרים האלה ולא יסורו ממך:

אמר המאירי סדר נחלות כך הוא איש כי ימות אם יש לו בן הוא יורשו ואם אין לו בן הבת יורשתו וכן הדין בכל המורישים הזכרים לעולם קודמין לנקבות וכן כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת ר"ל שאם לא נמצא לו עכשו בן מחזרין אחר יוצאי ירכו אם נמצא לו שום זרע אפילו בת אפילו בת הבת עד כמה דורות היא יורשת ומפקעת הירושה מבתו של מוריש ואם לא היה לו בן ולא מזרעו הבת יורשת ואם אין בת מחזרין אחר זרעה על הדרך שכתבנו ואם אין לו בת ולא שום זרע ממנה אם יש שם אב אב יורשו ואע"פ שלא הוזכר כאן הרי הוא מזכירו בסוף המשנה ואם אין האב קיים מחזרין אחר זרעו והוא אחי המת שהוזכרו בכאן לא היו שם אחים מחזרים אחר זרעם ואם אין שם זרע אבי האב יורש ואם אין שם אבי האב מחזרין אחר זרעו והם אחי האב ואם אין שם אחי האב מחזרין אחר זרעם ואם אין שם זרע אחיות של אב יורשות ואם אין אחיות מחזרין אחר זרען לא נמצאו שם אחי האב ולא אחיות ולא זרע מהם נחלה חוזרת לאביו של אבי האב או לזרעו והם אחי אבי האב וכן לעולם נחלה ממשמשת והולכת עד כמה דורות אפילו עד ראובן זה הכלל כל הקודם בנחלה אם אינו קיים יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו כמו שביארנו הא למדת שמי שמת והניח בת ובת הבן או אפילו בת בתו של בן עד כמה דורות אין הבת יורשת במקום בת זו כלום וכן מי שהיו לו שני בנים ומתו והניח אחד מהם עשרה בנים ואחד מהם בת קטנה ומת המוריש הרי בת זו הקטנה יורשת חצי הממון ועשרה בני האחר אינן יורשין אלא החצי האחר ועל דרך זה אתה אומר בכל היורשים וזה שאמרו במשנה זו כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין פירושו קודם בנחלה מחמת קורבא אבל בעל אע"פ שקודם לכל שאר קרובים בנחלה אין יוצאי ירכו קודמין שהרי כל שמת הוא בחיי אשתו אין בניו יורשים כלום כמו שביארנו:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה פסוקה היא ומה שנתחדש עליה בגמרא ממה שלא בארנוהו כך הוא:

בפרשב"ם בד"ה ותנא דידן כו' כדקתני האיש את אמו ולא הבת כו' עכ"ל הכי דייק תלמודא לעיל אמתני' והאיש את אמו כו' מנא ה"מ דת"ר כו' כפרשב"ם ג"כ שם ואהא מסיק לעיל דפליג רבי זכריה בן הקצב מיהו תלמודא בשמעתין ניחא ליה לאתויי מבני אחות דמפורש בברייתא בהדיא ולא בנות אחות ודו"ק:

בד"ה לעולם דריש מטות כו' דאי לגופיה לאשמועינן כו' ולא לכתוב לא מטות ולא מ"ם כו' עכ"ל דבריו אינן מובנים לי דהא ודאי איצטריך מטות להיקשא דבן קודם לבת בנכסי אם ואכתי נימא נמי האי הקישא שהאם יורשת הבן דאין הקישא למחצה ודו"ק:

תוס' בד"ה בן הבת כו' ולר"י נראה הא דבני בנים כבנים גבי ייבום מנחלה כו' עכ"ל אבל לעיל גבי בת לענין ייבום כתבו התוספות לעיל איצטריך קרא היינו משום דנחלה גופיה בבת לא שמעי' אלא מדלענין ייבום בן ובת כי הדדי נינהו כדאמר לעיל וק"ל:

בא"ד משום דה"א נילף אחוה אחוה מבני יעקב כו' עכ"ל דלענין ייבום נתקבלה הג"ש דהוי אח מן האב ולא מן האם כדמסיק לעיל אבל גבי נחלה ודאי דלא נילף אחוה אחוה דאין אדם דן ג"ש מעצמו וק"ל:

ואי לא דריש מטות בן קודם לבת בנכסי האם מנא ליה ואם תאמר. ונילף מדאמרינן לעיל וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה. לאו קושיא היא דהתם ליכא למילף אלא אותן ירושות הכתובות בפרשה אבל ירושת האם לא כתיבה באותה פרשה דמכל בת יורשת נחלה ממטות נפקא ולפיכך אנו צריכין להיקישא דמטות. הר"ן ז"ל.

שאני הכא דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת פירוש זו הבת הוא הבן עצמו שיורש את אמו ואינו מוריש לאמי והכי קאמר יורשת מטה אביה ומטה אמה ואינה מורשת למטה אמה משום דאמה אינה יורשת אותה ואף על גב דמטות כתיב אחד מטה אב ואחד מטה אם לענין יורשת הוא דכתיב ביה רחמנא להאי היקישא שיהא הבן קודם לבת בנכסי האם כמו שקודם בנכסי האב אבל לא לענין דאינה מורשת וכיון דלא אפשר לאוקמה אמטה אב דהא קיימא לן דאבא יורש את בנו מדכתיב והעברתם וכדאמרינן לעיל מוקמינן לה אמטה האם. תנו רבנן איש כי ימות ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבת ובת בן הבן מנין. פירוש ואפילו במקום בת המת עצמו מנין שזרע הבן קודם תלמוד לומר אין לו עיין עליו. הרא"ם ז"ל.

תלמוד לומר אין לו עיין עליו ואם תאמר מעתה למה הוצרכנו לדרוש מדכתיב מטות שהבן יורש את אמו תיפוק ליה מדכתיב אם אין לו בת עיין עליו. יש לומר אם לא עמדנו על ירושת הבן את אמו מדכתיב מטות הייתי אומר הכי קאמר קרא בן אין לו עיין עליו שאם יש לו בן או בן הבן הרי הוא קודם לבתו ואם אין לו בת עיין עליו שאם יש לו בת ממשפחתה כגון בת הבן או בת בן הבן הרי היא כבתו וקודמת לאחין אבל בת הבת או בן הבת אימא לא ירתי כלל דהא לא קאמר עיין עליה כלומר על הבת אלא עיין עליו קאמר כלומר עיין על המת אם יש לו בת והיינו בת הבן דאלו בת הבת לא הוי כמו שיש לו בת שאינה מתיחסת אחריו אלא אמר אביה אבל בתך דכתיב מטות ועמדנו על ירושת הבן את אמו מעתה אין לחלק בין בת הבת ובין בת הבן. כן נראה בעיני. הר"י ז"ל בעליות.