בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת עבודה זרה דף כ״ה עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עבודה זרה דף כ״ה עמוד ב׳

    מסכת עבודה זרה דף כ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־227 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אלא בתלתא להכי נקט תלתא דבישראל בתלתא שרו בין בעיר בין בדרך אבל תרי בעיר אין בדרך לא שמא יצטרך אחד מהן לנקביו ונמצא אחד מהן יתייחד עם הערוה בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פא.):

    בפרוצין מי שרי ועובדי כוכבים למה ליה לתנא לאשמועינן הא אפי' ישראל דכוותייהו אסירי:

    והוציאוה עשרה פריצים לאשת איש זונה:

    במטה חוץ לעיר לעבירה כעין קוברי מת שלא יבינו:

    באשתו של עובד כוכבים עמו:

    עובד כוכבים אין אשתו משמרתו דלא קפדה דאיהו בקרי ואיתתיה בבוציני:

    אבל ישראל אשתו משמרתו שרי כדתנן בעשרה יוחסין בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו:

    ותיפוק ליה בלאו עבירה נמי לא תתייחד משום שפיכות דמים:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    תוספות

    לא צריכא באשתו עמו לכאורה מוקי לה כר"ש דאמר בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פ:) בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי שאשתו משמרתו וא"ת אמאי לא מוקי לה בשיש עמה תינוקת דבכי האי גוונא בישראל שרי ליחודי דאמר רבא התם בגמ' מתייחד אדם עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה וי"ל דלשון לא תתייחד משמע שאין שם שום ישראלית אלא היא:

    איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים פ"ה חשובה למלכות ואינה יפה לרבי ירמיה דמוקי לה בקרובה למלכות הא לאו הכי לא אמרי' אשה כלי זיינה עליה אלמא איכא אשה דקטלי לה ולא יהיב עובד כוכבים עלה דעתיה לביאה כגון מכוערת והכא שהיא חשובה למלכות ואינה יפה שריא ליחודי דליכא למיחש לשפיכות דמים כיון שהיא קרובה למלכות ולביאה נמי ליכא למיחש כיון שאינה יפה ולרב אידי אסורה ליחודי דכולהו כלי זיינן עליהן וחיישינן לערוה דהא רב אידי סתמא אמר למילתיה ולא קאמר הכא באשה יפה דכלי זיינה עליה ע"כ פ"ה. וקשיא חדא דלישנא דחשובה לא משמע יפה ועוד דכי אינה יפה נמי מאי הוי הא אמרינן בריש פירקין (לעיל עבודה זרה דף כב:) חביבה עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן ק"ו לנשותיהן של ישראל ושמא י"ל דמ"מ דבאשה לא טרחי לאנסה כיון דאינה יפה מיהו קשה דלר' ירמיה לא מישתמיט תנא או אמורא בשום מקום לחלק בשבויה בין יפה לאינה יפה להתירה לכהונה ועוד קשה דלפ"ה משמע דאשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים חדא מילתא וא"כ היה לו לומר חשובה בין האנשים ואינה חשובה בין הנשים מדקאמר ושאינה חשובה כו' אלמא תרי מילי נינהו לכך נראה לפרש דודאי תרי מילי נינהו דהא דקאמר אשה כלי זיינה עליה לאו משום דדעתייהו לביאה ומשום הכי לא קטלי לה אלא טעמא מפני שאינה בעלת מלחמות ומריבות כאיש מרחמים עליה וה"פ איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים קרובה למלכות אם מותרת להתייחד עם האנשים עובדי כוכבים דלר' ירמיה אסורה להתייחד כדקאמר טעמא באשה חשובה ואז לא נפיק לן מידי משום שפיכות דמים אי לאו משום טעמא דעריות לרב אידי שריא דאמר טעמא דליכא למיחש לשפיכות דמים דאשה כלי זיינה ומרחמי עלה אבל לעריות איכא למיחש כשהיא חשובה דמירתתי מינה אף לעריות לא חיישינן ושאינה חשובה בין הנשים נמי אם היא מותרת להתייחד בין הנשים עובדות כוכבים איכא בינייהו דלרבי ירמיה כיון דאינה חשובה קטלי לה דלית ליה טעמא דמרחמי ולרב אידי שריא דכלי זיינה עליה כלומר דמרחמי עלה ואי משום עריות כדאמרי' בריש פירקין שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן בת דעת היא וכשתראה שיבא העובד כוכבים תצא מיד ובירושל' גרס אשה אינה בכלל שפיכות דמים א"ר ירמיה תפתר בבריאה ורבי בון אמר אפילו בתשה יכולה אשה להטמין ולומר עובדת כוכבים אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר עובד כוכבים אני ונראה לפרש אף כאן כפירוש הירושלמי באשה חשובה בריאה ובעלת כח אבל לעריות איכא למיחש דחיישי' דלמא מפתה לה ורב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה מפני שיכולה להטמין עצמה ולא קטלי לה ושרי אי לאו משום עריות ובעי מאי בינייהו בין למר בין למר משום שפיכות דמים ליכא משום עריות איכא ומסיק איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים בריאה ובעלת כח דלר' ירמיה אסירי דאיכא למיחש שמא תתפתה ורב אידי לא חייש אלא דלמא מאנסי לה ואי בריאה שריא דכיון שהיא בעלת כח אין לחוש לא לאונס ולא לשפיכות דמים א"נ ושאינה חשובה בין הנשים איכא בינייהו דלרב אידי שריא להתייחד דיכולה להטמין עצמה הילכך לשפיכת דמים ליכא למיחש ולעריות נמי כיון שהיא בין הנשים ולרבי ירמיה משום שפיכות דמים דדוקא בבריאה לא חשו וא"ת בפרק האשה שהלכה (יבמות קיד:) דבעי החזיקה היא מלחמה בעולם מהו ואמרה מת בעלה אי מהימנא או לאו ובעי למיפשט דנאמנת מההיא דנפלו עלינו עובדי כוכבים נפלו עלינו ליסטין נאמנת דהחזיקה מלחמה הוא ודחי התם כדרב אידי דאמר אשה כלי זיינה עליה ולא אמר' בדדמי אלא ודאי המתינה עד שתראהו מת והשתא לר' ירמיה דלית ליה כלי זיינה תפשוט דנאמנת י"ל דנהי דלית ליה האי טעמא לענין התירא להתייחד מ"מ סומכת על זה שיכולה להטמין עצמה להמתין שם שתראה שימות ולא תעיד בדדמי:

    Tosafot on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    רבנו חננאל

    לא תתיחד אשה עמהן מפני שחשודין על העריות אוקימנא אפילו אשתו עמו ולא אמרינן אשתו של עובד כוכבים משמרתו. ואע"פ שהיא חשובה ולא חייש' לשפיכות דמים כיון שחשודין הן על העריות לא תתיחד עמו. והני מילי עובד כוכבים אבל ישראל אשתו משמרתו ובישראל אם (הוא) הם כשרים מתיחדת עם שני אנשים ואם הם פרוצים אפילו עשרה לא תתיחד עמהן.

    מעשה היה והוציאוה עשרה פרוצין במטה תניא האשה אע"פ שהשלום עמה לא תתיחד עם כותים מפני שחשודין על העריות:

    לא יתיחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים ת"ר ישראל שנטפל לו כותי בדרך טופלו לימינו ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלו היו עולין במעלה או יורדין בירידה לא יניח הכותי למעלה והישראל למטה אלא ישראל למעלה והכותי למטה.

    ואל ישוח לפניו שמא ירצץ גלגלתו שאלו להיכן אתה הולך ירחיב לו הדרך כמה שעשה יעקב לעשו עד אשר אבא אל אדוני שעירה. והלך הוא למקום אחר.

    מעשה בתלמידי ר"ע כו'.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    ריטב"א

    לא שנו אלא בכשרים פי׳ בסתם ישראל שהם בחזקת כשרים אבל בפרוצים ודאי לא פי׳ ומתני׳ בפרוצים היא דגוים פרוצים הם. ותיפוק לי משום שפיכות דמים פי׳ כיון דבסיפא נקט טעמא משום שפיכות דמים מכלל דברישא ליכא שפיכות דמים.

    באשה חשובה עסקינן פרש״י ז״ל קרובה למלכו׳ מאי בינייהו פר״שי מאי בינייהו לענין עריות דהא בין לטעמא דמר ובין לטעמא דמר נהי דמשום שפיכות דמים ליכא משום עריות איכא ואמרינן איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ואינה חשובה בין הנשים כן הוא גורשז״ל ופירש הוא ז״ל שקרובה למלכות ואינה יפה לרבי ירמיה אפילו משום עריות ליכא כיון שאינה יפה ולרב אידי איכא משום עריות דאף על גב דאינה יפה בלי זיניה עליה ואין פי׳ זה נכון חדא דכל היכא דאמרינן בתלמודא מאי בנייהו לא אתמר אלא לאותו ענין שנחלקו בו והני אמוראי לאו לענין עריות נחלקו אלא לענין דליכא משום שפיכות דמים ועוד למה ליה למימר איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים מסתייה דלימא איכא בינייהו שאינה חשובה בין הנשים ועדיפא ליה למימר בלשון ברור אשה כעורה איכא בינייהו ועוד היאך יאמר רבי ירמיה דבאשה כעורה ליכא משום עריות דהא גוים פרוצים בעריות הם בכל אשה ואביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן ויש גורסין בהפך איכא בינייהו אשה חשובה בין הנשים כו׳ דלרבי ירמיה איכא משום שפיכות דמים דכיון דיפה היא מקיימין אותה לתשמיש וכלי זיניה עליה אשמועינן כהאי אוקמתא דאף על גב דכל כעורה הם משמשין מכל מקום אין כלי זיניה עליה לקיימה אלא כשהיא יפה ולהכי נקט באוקמתיה דאיכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים וה״פ איכא בינייהו אשה חשובה להתיחד בין האנשים דלרבי ירמיה ליכא שפיכות דמים דהא קרובה למלכות היא ולרב אידי איתא משום שפיכות דמים דבין הנשים ליכא טעמא ולא שייכא לומר משום דכלי זיניה אי נמי שאינה חשובה להתיחד בין האנשים ולרבי ירמיה איכא משום שפיכות דמים כיון שאינה חשובה וטעמא דכלי זיניה לית ליה ולרב אידי כלי זיניה עליה ואין בה משום שפיכות דמים וכן פי׳ הר״ם הלוי ז״ל.

    תניא כוותיה דרב אידי האשה אף עפ״י שהשלום עמה דאלמא דלשלומה סגי לה ולא בעיא שלום מלכות להצילה משפיכות דמים.

    Ritva on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    מאירי

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ובגמרא נאמר מטעם זה שישראל שנטפל לו גוי בדרך צריך להיות עיניו פקוחות ולחברו אצלו באותו צד שהוא רואה שהוא מזומן יותר לקום עליו אם ירגיש בו שיבא להרגך היו עולים במעלה או בירידה לעולם ישים אדם עצמו למעלה ולא למטה ולא ישוח לפניו שמא יריץ את גלגלתו ואם שאלו להיכן הוא הולך ירחיב לו הדרך כדרך שהרחיב יעקב לעשו שנאמר עד אשר אבא אל אדני שעירה וכתוב ויעקב נסע סכתה וכן כל כיוצא בזה לפי מה שרואה לפי הזמן ולפי המתחבר עמו ולא נתחדש עוד בגמרא על משנה זו דבר:

    Meiri on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה באשה חשובה כו' איכא דיפה היא ואיצטריך לאשמועינן דלא תתיחד חיישינן שמא תתפתה אבל אשה שאינה כו' מותרת להתיחד עכ"ל הס"ד ואח"כ מה"ד אשה כלי זיינה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה איכא בינייהו כו' ור' בון אמר ואפילו בתשה יכולה כו' עכ"ל פירוש אפילו תשה אינה בכלל שפיכות דמים מיהו מתניתין לא מיירי אלא דוקא בתשה דדלמא מאנסה לה דבבריאה אין לחוש לא לאונס ולא לש"ד כמו שכתבו התוספות לקמן לרב אידי מהאי טעמא דיכולה להטמין ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    מהר"ם

    ד"ה איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים וכו' פ"ה אשה חשובה וכו' אלמא איכא אשה דקטלא לה וכו' דברי התוס' תמוהים כאשר מובן מעצמו גם כתב פ"ה מה שלא נמצא כן בפי' רש"י ונראה דהתוס' רצונם לומר ג"כ ככוונת פרש"י דס"ל לגמרא דאשה חשובה ר"ל קרובה למלכות וגם יפה ומחמת זה דייק הא אינה יפה משום עריות נמי ליכא אלא שקשה להתוס' דמנא ליה לגמרא לדייק כן דלמא הא דקאמר ר' ירמיה באשה חשובה אינו ר"ל אלא שקרובה למלכות ולא שהיא יפה ולעולם אפילו באינה יפה יש בה משום עריות להכי כתבו התוס' דדייק לה הכי דא"כ הוא דס"ל לר' ירמיה דבכל אשה שייך בה משום עריות וגם משום שפיכות דמים כשאינה קרובה למלכות א"כ מתני' דקתני משום עריות איירי בכל הנשים ואתא לאשמועינן אפילו היכי דליכא משום שפיכות דמים כגון בקרובה למלכות אפ"ה אסורה להתייחד משום עריות דשייך בכל הנשים א"כ (לא) הוי ליה לרבי ירמיה למימר לא צריכה אלא באשה חשובה כמו שאמר לעיל לא צריכה באשתו עמו דהוי תשובה לדברי המקשה שהקשה ותיפוק ליה משום שפיכות דמים דשייך אפי' באיש וק"ו באשה ומה אצטריך כלל מתני' למתני דאסורה אשה להתייחד עמם משום עריות והיה לו להשיב לא צריכא מתני' לאשמועינן אלא אפי' באשה חשובה ר"ל קרובה למלכות דלא שייך בה טעמא דשפיכות דמים דאפ"ה אסורה משום עריות וכ"ש באשה שאינה חשובה דגם כן אסורה משום עריות ויש בה גם כן טעמא דחששא דשפיכות דמים וא"כ מתניתין איירי בכל הנשים ומדקאמר ר' ירמיה באשה חשובה עסקינן משמע דמתניתין איירי דוקא באשה חשובה אלא דודאי ר"ל נמי באשה חשובה שהיא יפה ור"ל דמתניתין איירי דווקא באשה חשובה שהיא קרובה למלכות וגם יפה אז שייך בה משום עריות ולא משום שפיכות דמים הא באינה חשובה כלל לא למלכות וגם אינה יפה הוי איפכא דיש בה משום שפיכות דמים ואין בה משום עריות ומכלל אם קרובה למלכות ואינה יפה אין בה לא משום שפיכות דמים ולא משום עריות והיינו מה שכתבו התוס' ודקדקו בלשונם ואמרו לר' ירמיה דמוקי לה בקרובה למלכות וכו' אלמא איכא אשה דקטלי לה לא יהיב עובד כוכבים דעתיה עליה לביאה ר"ל ולכך אין בה משום עריות אלא משום שפיכות דמים כשאינה קרובה למלכות והכא שהיא חשובה וכו' ר"ל וא"כ מכלל זה שמעינן דהיכי שהיא חשובה למלכות ואינה יפה ליכא למיחש לא משום ש"ד ולא משום עריות ושריא:

    Maharam on Avodah Zarah 25b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת עבודה זרה, דף כ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־227 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 136 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא בִּתְלָתָא. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל, בִּפְרוּצִים מִי…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״לָא, צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שְׁפִיכוּת דָּמִים! אָמַר רַבִּי…״

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: אִשָּׁה חֲשׁוּבָה בֵּין…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין: הָאִשָּׁה,…״

    6. קטע 631 מילים

      נפתחת ב״לֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל…״

    7. קטע 724 מילים

      נפתחת ב״הָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִין בִּירִידָה, לֹא…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ — יַרְחִיב לוֹ אֶת…״

    9. קטע 94 מילים

      נפתחת ב״וּכְתִיב: ״וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה״.…״

    10. קטע 1044 מילים

      נפתחת ב״מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב,…״

    11. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״רַב מְנַשֶּׁה הֲוָה אָזֵל…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    אֶלָּא בִּתְלָתָא. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל, בִּפְרוּצִים מִי שְׁרֵי? וְהָתְנַן: ״אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְיַיחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים״, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְשֵׁרִים, אֲבָל בִּפְרוּצִים אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה נָמֵי לָא. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹצִיאוּהָ עֲשָׂרָה בְּמִטָּה!

    לָא, צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.

    וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שְׁפִיכוּת דָּמִים! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאִשָּׁה חֲשׁוּבָה עָסְקִינַן, דְּמִירַתְתִי מִינַּהּ. רַב אִידִי אָמַר: אִשָּׁה כְּלֵי זַיְינָהּ עָלֶיהָ.

    מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: אִשָּׁה חֲשׁוּבָה בֵּין אֲנָשִׁים, וְשֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה בֵּין הַנָּשִׁים.

    תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין: הָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁלוֹם עִמָּהּ, לֹא תִּתְיַיחֵד עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת.

    לֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ גּוֹי בַּדֶּרֶךְ — טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: בְּסַיִיף — טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ, בְּמַקֵּל — טוֹפְלוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.

    הָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִין בִּירִידָה, לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְגוֹי לְמַעְלָה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְגוֹי לְמַטָּה, וְאַל יָשׁוּחַ לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָרוֹץ אֶת גּוּלְגׇּלְתּוֹ.

    שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ — יַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, דִּכְתִיב: ״עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה״,

    וּכְתִיב: ״וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה״.

    מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב, פָּגְעוּ בָּהֶן לִיסְטִים, אָמְרוּ לָהֶן: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶן: לְעַכּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב, פֵּירְשׁוּ. אָמְרוּ לָהֶן: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶן: תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶן: אַשְׁרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו שֶׁלֹּא פָּגַע בָּהֶן אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

    רַב מְנַשֶּׁה הֲוָה אָזֵל