בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת יבמות דף ס״ה עמוד א׳פרק 6 הבא על יבמתו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף ס״ה עמוד א׳

    מסכת יבמות דף ס״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 7 קטעים ממוספרים, כ־204 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵין מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְשׁוֹר הַמּוּעָד — דִּתְנַן: אֵין הַשּׁוֹר נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים.

    תָּנוּ רַבָּנַן: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשֵּׁנִי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. נִישֵּׂאת לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה.

    אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לַשְּׁלִישִׁי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּלִיתְבְּעוּהָ הָנָךְ קַמָּאֵי? מִי מָצוּ אָמְרִי לַהּ: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּאַתְּ הוּא דִּגְרַמְתְּ. אוֹ דִלְמָא מָצֵית אֲמַרָה לְהוּ: הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי. מִסְתַּבְּרָא מָצְיָא אֲמַרָה לְהוּ הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי.

    אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּתִיתְבְּעֵיהּ לִשְׁלִישִׁי! אָמְרִינַן לַהּ: שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרִיךְ. דְּמָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא גָּרֵשְׁתִּיךְ.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי אִיהִי שָׁתְקָא, אֲנַן מִי שָׁתְקִינַן?! נִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין! אֶלָּא אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא הוּא דִּבְרִיַּית.

    הוּא אָמַר מִינַּהּ, וְהִיא אָמְרָה מִינֵּיהּ, אֲמַר רַבִּי אַמֵּי: דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ — נֶאֱמֶנֶת, וְטַעְמָא מַאי? הִיא (קַיְימָא) [קִים] לַהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ, הוּא לָא קִים לֵיהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ.

    אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אִינְּסִיב אִיתְּתָא וְאֶיבְדּוֹק נַפְשַׁאי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בָּזוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רָבָא אָמַר: נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים עַל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזַיְינִינְהִי.