מסכת נדרים דף ע״ה עמוד א׳

ומאי תניא כוותיה ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דר' אמי דכשעשה בה מאמר פליגי:

מדקתני ר"ע אומר כלום חלקנו בין יבם כו' בין שעשה בה מאמר כו' - מכלל דשמעיה ליה לר"א דאמר דכשעשה בה מאמר יפר ואהכי מהדר ליה ר"ע הכי:

א"נ מדקאמר ר' אליעזר ברישא משנכנסה לרשותו נגמרה לו אשה שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לוואי דלא קדיש דלא עשה בה מאמר מאי עמרה לו איכא:

אי אתה מודה שאפילו עשה בה מאמר שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה ואהכי אינו יכול להפר לה:

מתניתין נמי דיקא כרבי אמי טעמא דר"ע דאמר בברייתא וכשאר דברים כן נדרים משום סקילה הוא דקאמר:

דקתני אין היבמה גמורה לאישה מדקא קרי לה ליבמה אשה אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן ומדאמר הכי דאיכא נמי להקיש לארוסה שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר ר"ע דאינו מפר כשם שמפר לארוסה:

מתני' הרי הן קיימין לא אמר כלום דנדרים שלא באו לעולם אינו יכול לקיים:

שבאו לכלל איסור שכבר נדרה וקא חייל עלה אפילו הכי מפר כ"ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו דעדיין לית בהו מששא אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים הלכך לא אמר כלום לדברי הכל:

אמר רבא ומודה ר' יוחנן באשה שאין לה בת ולא בת בת ולא אם (ג) אם ולא אחות ואע"פ שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי שליח במילתא דאיהו גופיה מצי עביד לה מילתא דאיהו גופיה לא מצי עביד לה לא מצי משוי שליח והכא בעידנא דמשוי שליח קרובתה של זו אשת איש היתה ופרכינן והא תניא האומר לאפוטרופוס וכו' ופרקינן לה אליבא דר' אליעזר דאמר דאיהו גופיה מצי מפר וש"מ דלרבנן בנדרים הבאים אחר מכן לית דינא ולית דיינא דאין אפוטרופוס מפר אלא אפילו בנדרים שנדרה כבר אין אפוטרופוס מפר דאין שליחות להפרת נדרים כר' יהודה דר' יהודה בכולהו פליג מדכתיב אישה למעוטי שליח והא דנקט שתדור אליבא דר' אליעזר ולא נקט שנדרה אליבא דרבנן אורחא דמילתא קתני דאילו נדרים שנדרה כבר איהו גופיה מפר להו א"נ להודיעך כחו דר' (ד) נתן דאפילו בנדרים הבאים לאחר מכן מצי משוי שליח ומקילינן בהפרה תרי קולי אבל ודאי לר' יאשיה אפילו נדרים שנדרה אינו יכול לעשות שליח להפר אותה והלכתא כר' יאשיה דכיון דלא מכרעא שפיר בתלמודא הלכתא כמאן (דאמר) בשל תורה הלך אחר המחמיר וכדכתב רבינו הרב ז"ל ובבבא מציעא [דף צו.] הארכנו בה. כתב רבינו ז"ל ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול הרי"ף ז"ל ולרבינו חננאל בפרק השואל ואנן לא בקיאינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו ע"כ:

המשנה החמישית והכונה בה בביאור ענין חלק הרביעי והוא שאמר האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרים רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר רבי אליעזר אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לך אישה יקימנו ואישה יפירנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר אמר הר"ם פי' שבאו לכלל איסור ירצה אחר שבועתה אשר יחייבה זאת השבועה בלא ספק לקיימם אם לא שהוא בטל והפר לה איך לא יפר קודם חיוב השבועה והלכה כחכמים:

אמר המאירי האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני וכו' וכן מכאן ועד יום פלני הרי הן קיימים לא אמר כלום שאין זה אלא הקמה בטעות שהרי אפשר לה לידור דברים שאלו שמעם בשעת הנדר היה מפר אמר הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופרין ומדין קל וחומר שאם יכול להפר נדרים שבאו לכלל איסור ר"ל שנדרה בהם כל שכן שיש לו להפר נדרים שלא באו לכלל איסור ואע"פ שלא חלו עדין מכל מקום הדבר ידוע שהאב והבעל מפירין נדרים אע"פ שלא חלו ר"ל שאם נדרה שלא תשתה יין אם תלך למקום פלני ואע"פ שלא הלכה ולא נאסרה עדין מפר האב או הבעל ליבטל הנדר ושלא ליאסר אף לכשתלך וחכמים אומרים אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבאו לכלל הקם באו לכלל הפר וכו' ואע"פ שאף חכמים מודים שהאב והבעל מפירין נדרים שעדין לא חלו דוקא בנדרה אע"פ שנדרה על תנאי ולא נתקיים התנאי עדין ולא חל הנדר ואע"פ כן מפירין לה הואיל ונדרה וכן הקמתם הקמה ליאסר לכשתלך והרי הוא בא לכלל הקם אבל כל שלא נדרה כלל הואיל ואין כאן הקם אף הפר אין כאן והלכה כחכמים:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

גמרא אי נמי מרישא דקתני כצ"ל:

רש"י פליגי הס"ד כו' בין הד"א הכי הס"ד ואחר כך מ"ה א"נ כצ"ל:

בד"ה מתניתין כו' מדקא קרי ליבמה אישה כצ"ל:

בא"ד הכי דאיכא כצ"ל אותן שלא הד"א:

ברא"ש מאמר הס"ד אשה הס"ד אביה הס"ד לה הס"ד לאחיו הס"ד עקיבא הס"ד מאמר הס"ד:

ר"ן ארוס הס"ד:

בד"ה משבאת כו' היינו משקדשה כצ"ל לרשותו הס"ד אשה שיש לו כצ"ל בשותפות הס"ד כוותיה הס"ד מיירי הס"ד נקט הס"ד מנייהו הס"ד:

בד"ה מתני' כו' דמחייב סקילה כצ"ל:

אמר רב אסי מתניתין נמי דייקא דלענין סקילה קאמר רבי עקיבא אין היבמה גמורה לאישה כנערה המאורסה דהכי משמע אין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה ומדקא מדמה לה לארוסה שמע מינה דבעשה בה מאמר קמיירי. פירוש.

מתניתין הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר פירוש טעמייהו דרבנן כדמפרש בסיפא דהך מתניתין אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר. תניא האומר לאפוטרופוס פירוש לאשר על ביתו כל נדרים שתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי רבי יאשיה. פירוש אישה אישה תרי זמני מיעוטא הוא אישה דוקא ולא שליח דליכתוב קרא יקימנו ויפרנו. אמר לו יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו פירוש ולרבי יאשיה הוא הדין לנדרים שנדרה כבר שאינו מפר משום מיעוטא דאישה אישה. אלא רבי יאשיה אליבא דרבי אליעזר קאמר לה דאמר במתניתין שהבעל מפר נדרים שתדור עדיין וקאמר רבי יאשיה דשלוחו אינו מפר לא נדרים שעברו ולא שעתידה לידור. וכתב רבינו ז"ל והלכתא כרבי יאשיה ולא מיבעיא בנדרים שתדור דודאי אין אפטרופוס מפר דגרסינן בנזירות א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו. אמר רבא ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת ולא בת בת ולא אם ולא אם אם ולא אחות ואף על פי שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי איניש שליח במילתא דמצי עביד לה איהו במלתא דלא מצי עביד לה איהו לא מצי לשוייה שליח. והוינן בה האומר לאפטרופוס וכו' כלומר והא נדרים שתדור עדיין מלתא דלא מצי עביד לה בעל הן כרבנן דמתניתין וקאמר רבי יונתן דאפוטרופוט שלו מפר. ומפרקינן לה אליבא דרבי אליעזר דאמר איהו מצי מפר ושמע מינה דלרבנן בשתדור אשתי לא דינא ולא דיינא דאין אפוטרופוס מפר פירוש הואיל דאפילו בעל לא מצי מפר. אלא אפילו בנדרים שנדרה נמי אין מפר דרבי יאשיהו בכלהו פליג דכתיב אישה והא דנקט שתדור אליבא דרבי אליעזר ולא שנדרה כרבנן אורחא דמילתא קתני. אי נמי להודיעך כחו דרבי יונתן אבל ודאי אפילו אמר לאפטרופוס כל נדרים שנדרה אשתי אם תראה שלא כראוי לי נדרה הפר לה והפר לו אינן מופרין לרבי יאשיה. והלכתא כותיה דקיימא לן בשל תורה הלך אחר המחמיר. ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול ולר"ח בפרק השואל ואנן לא בקינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו. הרנב"י ז"ל.

הכי גרסינן שבאו לכלל איסור ובמשנה טברנית נקוד (אסוֹר) אִסָר פירוש.

גמרא מיחל חיילי ובטלי צריכים אנו לומר בהכרח דמי ששאל בעיא זו היה פשוט בידו דושמע בעלה לא דוקא (הכי) וכי איצטרך למעט חרש כדאמרינן לעיל דאם איתא מאי קא מיבעיא ליה הא על כרחי' מיחל חיילי ובטלי. הרי"ץ ז"ל.